מה ההבדל בין אכילה לשינה?
הרב דב קדרון
נדרים נו ע"א
בגמרא נאמר שה"דרגש" הנזכר במשנה הוא "ערסא דגדא", כלומר מיטה שעורכים בבית, ואף אחד לא ישן עליה, אלא מייחדים אותה למזל טוב. הרבה מפרשים הקשו על כך מהנאמר במסכת סנהדרין (צב,א) על הפסוק (ישעיהו סה, יא): "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן", שאסור לאדם להביא לחם לשולחן שלא לצורך אכילה, כי זהו מנהגם של עובדי עבודה זרה, וכך נפסק להלכה (או"ח קפ,ב):
לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן, ואם עשה כן מחזי דלשם עבודת כוכבים עביד, שנאמר: העורכים לגד שולחן.
אם כן, מה ההבדל בין הכנת שולחן שאסורה לבין הכנת מיטה שמותרת?
רבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה ני"ז ח"ה, קנט ע"ד), הבית יוסף והדרכי משה כותבים שאכן יש הבדל בין סידור שולחן לבין סידור מיטה, כי בסידור שולחן יש איסור של מנהג עבודה זרה, לכן כותב רבנו ירוחם לגבי מנהג שהיה בארצות מסוימות לערוך השלחן ולשים עליו מיני מאכל בלילה שלפני ברית מילה, ואומרים שעושים זאת למזל התינוק, שראה רבותיו שנהגו בו איסור ומחו בידם ואמרו שזהו בכלל העורכים לגד שלחן.
ייתכן כי ההבדל בין שולחן למיטה נובע מההבדל בין אכילה לשינה, שכן כותב השם משמואל (בראשית פרשת ויחי שנה תרעט) ששינה היא מזון לשכל האדם, ואכילה היא מזון הגוף, לכן מי שעורך שולחן עם אוכל ואין אדם שאוכל זאת – יש לחשוד בו שעושה כך לשם עבודה זרה, שהיא עבירה שקשורה לכוחות הגוף. מה שאין כן מי שמכין מיטה ריקה, בזה אין חשש של עבודה זרה, כי שינה היא בעיקר עבור השכל, ובשכל, שהוא רוחני, אין חשש של עבירה של עבודה זרה.
