מותר השמן של חנוכה

הרב דב קדרון

נדרים נב ע"א

הר"ן כותב באריכות בעניין תערובת של איסור בהיתר, שכאשר האיסור הוא "דבר שיש לו מתירין", אז אין האיסור בטל אפילו אם כמות ההיתר היא פי אלף מהאיסור.

השמן שנותר ביום השמיני מנרות חנוכה הוא דבר האסור, כי מכיוון שהוקצה למצוות הדלקת הנרות אסור ליהנות ממנו, וכותב המגן אברהם (סימן תרעז ס"ק יב) שהוא דבר של איסור שיש לו מתירין, כי אמנם מיד לאחר חנוכה אסור ליהנות ממנו, אך מותר לשהותו לשנה הבאה ולהשתמש בו להדלקת הנרות.

כך הוא מיישב את פסק השולחן ערוך (תרעז סעיף ד) שאם נתערב מותר השמן האסור בשמן אחר, ואין ששים לבטלו, אין להוסיף לתערובת עוד שמן של היתר כדי לבטלו, ולכאורה פסק זה סותר את דבריו במקום אחר (יורה דעה הלכות תערובות סימן צט סעיף ו) שכל איסור דרבנן שנפל מעצמו, ואין בהיתר כדי לבטלו, מותר לכתחילה להרבות את הכמות של ההיתר שבתערובת וכך לבטל את האיסור, והרי האיסור של שמן נרות החנוכה גם הוא איסור דרבנן, ומדוע כאן פסק שאסור לבטל את האיסור על ידי הוספה של שמן מותר.

אלא, מכיוון שהשמן הזה הוא בגדר של "דבר שיש לו מתירין", יש להחמיר גם באיסור דרבנן ולא לבטלו בידיים.