הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
נדרים נה ע"א
תלמוד בבלי נדרים נה, א:
"אמר ליה: לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי פירושא דהדין מילתא; מאי דכתיב: וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות? א"ל: כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל - תורה ניתנה לו במתנה, שנאמר: וממדבר מתנה".
ממקור זה של התלמוד הבבלי עולה שמדבר זה מקום חיובי (וראה גם בבלי סנהדרין מט, א – הספד על יואב, דברים דומים על כך שהמדבר הוא דבר חיובי).
לעומת זאת בירושלמי (מכות ב, ו) בסוגיה של יואב המדבר נתפש כדבר שלילי ההיפך מן הישוב.
תלמוד ירושלמי מכות ב, ו:
"וישלח ביד בניהו ויפגע בו וימיתהו ויקברוהו בביתו במדבר וכי מדבר היה ביתו אלא ללמדך שכיון שמת יואב שר צבא ישראל נעשו ישראל כמדבר. אין תימר שהיה בוזז ובונה להן דימוסיות ומרחצאות שבח ואין תימר שהיה בוזז ומאכיל חכמים ותלמידיהם שבח שבחים".
מדבר הוא מקום פרטי בו האדם מתבודד עם קונו מין חממה רוחנית. התלמוד הבבלי סובר שמדבר זו היא המטרה – המטרה היא שרק עבודת ה' הפרטית תתפוש מקום, בעוד התלמוד הירושלמי סובר שמציאות של מדבר אינה המטרה של היהדות. כמובן לא יתכן בלא מדבר כתקופת הכנה ומילוי מצברים (כמו עם ישראל שקיבל את התורה במדבר), אולם המטרה בסופו של דבר להקים ישוב, להקים מדינה של קודש שתהיה אור לגויים.
