יהודי של תורה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
נדרים נה ע"א
מאי דכתיב: וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות? א"ל: כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל - תורה ניתנה לו במתנה, שנאמר: וממדבר מתנה.
איך אפשר לזכות לקבל מאור קדושת התורה, כך שהיא תילמד מתוך זַכּוּת המחשבה ותאיר את עצמה בנו?
תשובה לשאלה זו אומר רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר (ישמח ישראל, שבת שלפני שבועות תרנ"ד, אות ג), שמסביר את קבלת התורה התמידית, כקשר של חתן וכל. שכן, כאשר הכלה מסכימה להתקדש, היא בעצם מסלקת מעצמה כל רצון לקשר, וממילא הבעל מקדש איתה מתוקף העובדה שהיא פנויה בעצם מהותה.
כך, כאשר האדם מבקש לייצר קשר פנימי עם התורה הקדושה, עליו להפקיר עצמו, לסלק מעצמו כל רצון לכל קשר אחר, ולהיות מוכן לקבל את כל מה שיש לתורה לתת לו, בלי השגות, בלי כוכביות, ובלי הערות שוליים.
ברגע שהאדם מביא את עצמו למקום נפשי כזה, התורה יכולה להאיר בו באופן כזה שכל מציאותו תהיה מציאות של תורה.
זה במהותו הפירוש בדברי הגמרא הללו, שכאשר האדם עושה עצמו כמדבר, הוא מקבל את התורה במתנה. שכן, המצב הנפשי של מדבר הוא מצב של הפקר, שמאפשר לתורה להיכנס אליו לא כתוספת על מה שכבר יש לו, אלא ככלל מציאותו, ואז הוא ימצא שאין מצב של "אני" והתורה, אלא האני שלו יהיה אך ורק התורה.
