פירותיו של אדם / רפי זברגר

סוטה מו ע''א
 

הקדמה 

בדף זה ממשיכים להסביר את דיני עגלה ערופה, כשמו של הפרק.
 

הנושא

רבי יוחנן בן שאול מנסה לקרב לשכלנו את פרטי הדינים של מצווה זו: מפני מה אמרה תורה, הביא עגלה בנחל? אמר הקדוש ברוך הוא: יבוא דבר שלא עשה פירות ויערוף במקום שאין עושה פירות, ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות. מביאים עגלה (ערופה) שעדיין לא ילדה ו''לא עשתה פירות'', למקום שיש לו אדמה קשה ו"אינה עושה פירות" (מביאים את העגלה לנחל איתן), ואֵלו יכפרו על מעשה שעשו לאדם ו"לא הניחו לו לעשות פירות". הגמרא שואלת מה הכוונה בפירות של האדם ההרוג? למסקנה, הכוונה למצוות ומעשים טובים, אשר עם מותו נעצרים ונפסקים לגמרי.
 

מהו המסר

1. פירות של בן אדם בחייו הינם מעשיו הטובים. מסקנה: כדאי ורצוי ''לאסוף'' במשך חיינו, כמה שיותר מעשים טובים!
2. התייחסות למעשה מסוים, רצוי שיהיה באותם ''כלים'' ובאופן דומה למעשה עצמו. אם רוצים להעניש – כדאי שהעונש יהיה ''ממין העבירה''. אם רוצים להגיב למעשה או לדיבור – רצוי שהתגובה תהא במעשים או בדיבורים דומים למעשה עצמו. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]