שמות וכינויים בתלמוד - ר' יוחנן בן דהבאי - כינוי ולא שם אמיתי

הרב עזריאל זילבר

נדרים כ ע"א

 ר' יוחנן בן דהבאי היה בן הדור הרביעי לתנאים. הוא לא מופיע במשנה אלא במספר ברייתות בודדות המופיעות בש"ס. דבריו בענייני צניעות מופיעים בגמרא במסכת נדרים :"אמר רבי יוחנן בן דהבאי, ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת" [נדרים כ.]

ב'אבות דר' נתן' מובאת ברייתא עם דברי ר' יוחנן בן דהבאי. כך נאמר שם: "ר' יוחנן בן דהבאי אומר.....הוא היה אומר: אל תרחק עצמך ממידה שאין לה קצבה וממלאכה שאין לה גמירא. משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה נוטל מי הים ומטיל ליבשה. ים אינו חסר, ויבשה אינה מתמלאה. היה מקצר בדעתו, אמר לו: ריקה מפני מה אתה מקצר בדעתך? בכל יום טול שכרך דינר של זהב": ['אבות דר' נתן' פרק כז, ג]

ר' יוחנן מעודד אדם שעוסק בעבודה שנראית אין סופית וחסרת תוחלת. אומר לו ר' יוחנן, העיקר שאתה מקבל שכר גבוה! יש לציין, שדינר זהב שווה 25 דינרי כסף, ופועל היה מקבל שלושה עד ארבעה דינרי כסף ליום, כפי שרואים בפרק 'השוכר את האומנים' במסכת בבא מציעא.

הנמשל ברור למדי. אף התורה נראית אין סופית בגודלה, וביכולת האנושית להקיף את כל הלכותיה. בא ר' יוחנן לעודד אדם הלומד תורה, שיש לו מן השמיים שכר גדול בהרבה מפועל רגיל.

בספר 'שמות וכינויים בתלמוד' מביא הרב ראובן מרגליות עשרות שמות שניתנו ככינוי ולא כשם אמיתי. חלק מכינויי החכמים ניתן להם על הלכה או אמירה מסוימת שאמרו. נראה להוסיף על דבריו, שאף שם אביו של ר' יוחנן - 'דהבאי' – אינו שמו האמיתי, אלא ניתן לר' יוחנן בגלל המימרא הספציפית הזו, שהרי 'זהב' בארמית הוא 'דהבא'.

ייתכן עוד, שאביו היה 'זהבי' במקצועו, דהיינו צורף זהב, ולכן הרב מרגליות לא הביאו בספרו, ואף על פי כן, מסתבר שנקרא על שם אמירתו.

ע"פ 'אנציקלופדיה לחכמי התלמוד' של ד"ר מרדכי מרגליות