סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מה פירוש המילה: "פלא"?

הרב דב קדרון

נדרים יט ע"ב

  

בקשר לנדר של נזירות נאמר בתורה (במדבר ו, ב): "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר", ומכאן לומדים ש"לא ניתנה נזירות אלא להפלאה", כלומר שצריך שנדר הנזירות יהיה ברור לנודר בשעת הנדר ולא יהיה לו שום ספק בדבר.

ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים פרשת וילך ושבת תשובה) כותב שכמו שמצאנו בכמה וכמה מילים בעברית, גם במילה "פלא" נכללות שתי משמעויות, דבר והיפוכו. א. ענין התגלות מפורש כמו לגבי נזירות: "לא ניתן נזירות אלא להפלאה", ו"קטן היודע להפלות". ב. וגם מורה לשון פלא על דבר הנעלם ומכוסה כמו שנאמר (ישעיהו כט, יד): "הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר".

על פי זה הוא מסביר את הפסוק בספר יואל (ב, כו): "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא", כי "אכילה" היא משל ללימוד ועסק התורה (כמו שאמרו במדרש קהלת רבה ב,כח), וכאשר אדם שב בתשובה ומקדיש את כוחו לעסק התורה אז גם העניינים שהדרכים לתקנם נפלאים ונעלמים משכל האדם - על ידי עסק התורה נעשה תיקונם מפורש ובהתגלות, ועל ידי זה יזכה האדם למה שנאמר בסוף הפסוק: "ולא יבושו עמי לעולם", היינו שלא יבוש בעצמו לפני ה' יתברך מחמת גודל הפגם, כי יזכה לתקן תיקון מושלם את כל מה שקלקל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר