מתי בני הגליל היו עמי הארץ?
הרב דב קדרון
נדרים יח ע"ב
במשנה נאמר שאנשי הגליל לא הכירו את המושגים "תרומת הלשכה" ו"חרמי הכהנים", ומפרש הר"ן שהסיבה לכך הייתה ריחוקם מן המקדש.
אולם בעל ספר עלי תמר (מסכת שבת פרק טז הלכה ח) כותב שדבר זה היה יכול להיות רק בתקופה ששררה עם הארצות וחוסר ידיעת התורה בגליל, כי בתקופה שלפני חורבן בית שני סבר רבן יוחנן בן זכאי שאין טעם לנסות להילחם נגד הרומיים שכבשו ארצות ושעבדו עמים, והוא הבין שהצלת עם ישראל לא תהיה באופן הגשמי אלא באופן הרוחני, לכן רצונו העז היה להרבות ישיבות ולימוד תורה, כי רק זה יוכל לשמור על עם ישראל בגלות.
אמנם באותה תקופה רבו הכתות והמפלגות שדעתם הייתה אחרת מדעתו, והם סברו שיש להילחם ולמרוד ברומיים, אבל רבן יוחנן בן זכאי רצה להרבות את לימוד התורה וניסה להקים ישיבות בגליל, אולם אנשי הגליל לא נענו לכך, ומתוך מיעוט ידיעת התורה הקלו גם במצוותיה, כמו שמסופר בתלמוד הירושלמי (מסכת שבת שם) שלא שאלו את פיו על ספק שהיה להם בהלכות שבת, וכן נאמר בתוספתא (גיטין פ"ב): "אמר רבי יהודה מעשה בבן קדרה שהיה כותב גיטין בערב, ובא מעשה לפי חכמים ופסלו את כולם". מעשה כזה יכול להיות רק בעיר שחסרה ידיעת התורה. וכן במסכת שבת (ל"ד) אמר אדם בטבריה: "כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה", כלומר: הוא קרא לרבן של כל ישראל "בן זכאי", אשר בשם הזה היה נקרא רק כשהיה תלמיד יושב לפני רבו, ומראה בכך על חוסר אהבת התורה וחוסר יראת כבוד לגדולי ישראל. כנראה שבאותה תקופה של חוסר קשר לתורה נשנתה המשנה שאין בני הגליל מכירים את המושגים הנ"ל.
