מה הם "שלושה ספרים מנוקדים"?
הרב דב קדרון
נדרים יא ע"א
בגמרא מבואר שאם אדם אומר "לַחולין" משמעות הביטוי היא כמו "לא חולין", כי ניקוד ה"פתח" תחת האות למד משמעותו היא: לא.
על פי זה כותב הטור (הלכות ראש השנה סימן תקפב) בקשר לאמירת "זכרנו לחיים" בתפילה בעשרת ימי תשובה:
והר"מ מרוטנבורג היה אומר לְחיים בשוא ולא לַחיים בפתח כי לַחיים משמע לא חיים כדאיתא בנדרים לַחולין כמו לא חולין.
בעל ספר אבני שהם (סוף פרשת ואתחנן בשם אביו הגאון ז"ל) מבאר על פי זה את הפיוט לראש השנה (בפתיחה לקדושת שחרית): 'והיום יפתחו שלשה ספרים מנוקדים של צדיקים שומרי פקודים של בינונים ושל זדים', שבכל הספרים כתוב: 'לחיים', רק ההבדל הוא בניקוד, כלומר: בספרן של צדיקים מנוקד לחיים בשו"א, ובספרן של רשעים מנוקד לחיים בפת"ח, ושל בינונים נכתבים בראש השנה בלא נקודות וביום כיפור חותמים את הנקודות.
על פי זה מסביר המהרש"ם (שו"ת חלק ב סימן קנט) מדוע בעת צרה אומרים: "אלהא דמאיר ענינא", (ע"ז דף י"ח), כי רבי מאיר חולק על התנא שבסוגיה, ולשיטתו גם לַחיים בפת"ח מתפרש לטובה, ומכיוון שכל צרכי האדם הם בכלל חיים, לכן בכל צרכי האדם, בכל צרה שלא תבוא, שייך להתפלל תפלה זו "אלהא דמאיר ענינא", כי לשיטתו יתהפך הכל לטוב.