מדוע דווקא מיתה או עוני?
הרב דב קדרון
נדרים ז ע"ב
כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני.
מדוע דווקא שני העונשים הללו נגרמים על ידי חכמי התורה?
ביאר הרה"ג ראובן כ"ץ זצ"ל (תפארת ראובן, ליקוטים, עמ' רעא,( על פי מה שאמרו חז"ל במסכת שבת (סג,א) על הפסוק (משלי ג, טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד":
למיימינין בה - אורך ימים איכא, וכל שכן עושר וכבוד. למשמאילים בה - עושר וכבוד איכא, אורך ימים ליכא.
ומפרש רש"י (בפירושו השני) שהמיימינים הם אלו שעוסקים בתורה לשמה, והמשמאילים הם אלו שעוסקים בתורה שלא לשמה.
נמצא שיש שתי דרגות של תלמידי חכמים: יש העוסקים בתורה לשמה וזוכים לאורך ימים (וכל שכן עושר וכבוד), ויש העוסקים בתורה שלא לשמה וזוכים רק לעושר וכבוד אבל לא לאורך ימים, וכל אחד מהם יכול להעניש אחרים במה שיש לו, דהיינו העוסקים בתורה לשמה יכולים להעניש אחרים במיתה, והעוסקים בה שלא לשמה יכולים להעניש אחרים בעוני, לכן כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני.
