מהי "ראיית" דברים?

הרב דב קדרון

כתובות קח ע"ב

לאחר שמובאת במשנה מחלוקת בין אדמון לחכמים, נאמר: "אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון", כלומר שיש לפסוק להלכה כמותו.

מה המשמעות של הפועל "רואה", בקשר לראייה של דברים?

במעמד הר סיני נאמר (שמות כ, טו): "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת", ומפרש הבכור שור "כי "ידיעה" ו"שמיעה" ו"ראייה" אחת היא, כלומר שזוהי ראיית מחשבה, ולא ראייה בעיניים.

כך מסבירים גם רש"י והראב"ע את מה שנאמר במעשה בראשית (בראשית א, ד): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב", שהכוונה היא למחשבה.

אולם הרמב"ן (שם) מבאר שהסדר במעשה בראשית הוא, כי הוצאת הדברים אל הפועל נקראת "אמירה": "ויאמר אלהים יהי אור", "ויאמר יהי רקיע", "ויאמר תדשא הארץ", וקיומם נקרא "ראיה", כמו שכתוב "וראיתי אני" בקהלת (ב יג), וכן "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל" (להלן ג ו), והוא כמו שאמר רבן גמליאל (במשנה) "רואה אני את דברי אדמון".

כלומר: יש מפרשים שראייה היא מלשון ידיעה והבנה, ויש מפרשים שהיא מלשון קיום ופסיקת הלכה.