אסור לשליח לטעות

הרב דב קדרון

כתובות ק ע"א

בהלכות מכירה (יג,ח) פוסק הרמב"ם שאין דיני אונאה לקרקעות, כלומר שאדם שמכר קרקע והתברר לו לאחר מעשה שהקונה לא שילם כראוי, אין לו אפשרות לבטל את העיסקה, אולם הוא מוסיף: "במה דברים אמורים במוכר נכסי עצמו, אבל השליח שטעה בכל שהוא בין במטלטלין בין בקרקעות חוזר", ומבאר זאת עוד בהלכות שלוחין ושותפין (א,ב): "שליח שעבר על דברי משלחו לא עשה כלום, וכן אם טעה בכל שהוא בין בקרקע בין במטלטלין חוזר שהרי הוא אומר לתקן שליחותי שדרתיך ולא לעוות, ולא אמרו שההונייה במטלטלין שתות והעבדים והשטרות והקרקעות אין בהן הונייה, אלא במוכר שלו או קונה לעצמו, אבל שליח שטעה בכולם בכל שהוא חוזר". כלומר: כאשר אדם טועה בעניינים שלו הטעות מתקבלת, אבל כאשר הוא פועל בתור שליח – אין לקבל אפילו טעות קטנה שלו.

מכאן ניתן ללמוד עד כמה גדול חיובו של מלמד ילדים, שעושה את שליחותם של ההורים, או של רופא הפועל בשליחותו של החולה, וכן כל בעל מקצוע הפועל בשליחות מי ששכר אותו, שאם טעה אפילו טעות קטנה הרי יכול לומר לו המשלח: "לתקן שליחותי שלחתיך ולא לעוות", וצריך לחשוש שאולי יש חשש גזל בשכר שהוא מקבל.

כך מסופר על הבית הלוי, שהיה מתמיד גדול לפני חתונתו, והמשיך ללמוד בהתמדה גדולה גם לאחר מכן, שלא כמו רבים אחרים, והסביר שכעת יש עליו מלבד החיוב של לימוד התורה, עוד חשש גזל, שכן חותנו הבטיח לתת לו נדוניה גדולה בגלל למדנותו והתמדתו.