מתי קנה אברהם את הארץ?
הרב דב קדרון
כתובות פב ע"א
תוספות (ד"ה הא) כותבים שכאשר אדם קונה משהו וכוונתו שהקניין יחול לאחר זמן, כגון לאחר שלושים יום, אז יש הבדל בין קניין בכסף או שטר, לבין קניין במשיכה או בחזקה. כי בכסף או בשטר, שנשארים קיימים – הקניין חל לאחר שלושים יום, אולם במשיכה או בחזקה אין אפשרות לעשות מעשה קניין עכשיו כאשר הכוונה היא שהקניין יחול רק לאחר זמן, כי באותו זמן כבר פסק מעשה הקניין, מה שאין כן בכסף או בשטר שקיימים כל הזמן ותוקפם נמשך לאורך זמן.
על פי זה מסביר בעל פרשת דרכים את המדרש (מובא ברש"י) על מה שאמר אברהם לבני חת (בראשית כג, ד): "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם":
אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (לעיל יב ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת.
ולכאורה קשה: הרי הקב"ה הבטיח את הארץ לזרעו של אברהם, ולא לו, אם כן איך רשאי הוא ליטלה מן הדין?
אלא מכיוון שאמרו חז"ל (ב"ב ק,א) שאברהם אבינו קנה את ארץ ישראל בחזקה, שהלך בה לארכה ולרוחבה, וכיוון שעל פי הדין קניין חזקה לא מועיל לאחר זמן, אלא רק באופן מיידי, בהכרח לומר שאברהם אבינו קנה את הארץ מיד, למרות שבפועל רק הדור הרביעי של צאצאיו זכו בה, כמו שנאמר לו (בראשית טו, טז): "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", מכל מקום יכול היה לומר לבני חת שהארץ שלו מן הדין.
