מה לא ידוע לבעל?
הרב דב קדרון
כתובות עח ע"ב
יש לבעל זכויות בנכסי אשתו, ולכן אסור לאשה למכור את הנכסים שלה, כי אחרי מותה בעלה יורש אותה, ובמכירה היא מפקיעה את זכותו, אבל אם מדובר בנכסים שאינם ידועים לבעל, כגון שהאשה קיבלה ירושה במדינה אחרת והבעל לא יודע מזה – בנכסים כאלו אין לו זכות, ורשאית האשה למכור אותם לכתחילה.
מכאן נובע המושג: "שטר מברחת", של אשה שרוצה להבריח את נכסיה מבעלה, ולפני שהיא מתחתנת, או לפני שנודע לבעל על קיום הנכסים היא נותנת אותם במתנה, ומכיוון שאלו נכסים שאין ידועים לבעל – אין לו בהם כל זכות.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קד) חידש שגם אם הבעל לא ידע את ההלכה שהוא יורש את אשתו, הנכסים שלה מוגדרים כ"נכסים שאין ידועים לבעל", כי אין זה משנה אם הוא לא יודע על קיומם של הכספים או שאינו יודע שיש לו זכות לקבל אותם, בכל אופן הם נחשבים כנכסים שאינם ידועים לו.
על כך חלק הגרש"מ עמאר שליט"א (פסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל חלק כא עמוד 47) וכתב שאין הדבר תלוי בכוונת הבעל או בידיעתו, כי גם אם הוא לא ידע שיש לו זכות לרשת את אשתו הוא יורש אותה בכל אופן, אלא הדבר תלוי ברצונה של האשה, כי כאשר היא מעלימה את הנכסים מידיעתו של בעלה הרי זה כמו תנאי מצידה שלא יזכה בהם, ואם אינה מעלימה אותם ממנו אז הוא זוכה בהם בין אם הוא מודע לזכות הזו ובין אם לא.
