הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

כתובות סז ע"א

תלמוד בבלי כתובות סז, ב:

"ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה, אמר ליה: במה אתה סועד? א"ל: בבשר שמן ויין ישן. רצונך שתגלגל עמי בעדשים? גלגל עמו בעדשים ומת, אמר: אוי לו לזה שהרגו נחמיה! אדרבה, אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מיבעי ליה! אלא, איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי".

לפי התלמוד הבבלי האחריות למותו של העני מוטלת על העני עצמו.

לא כך הוא בירושלמי.

תלמוד ירושלמי פאה ח, ו:

"נחמיה איש שיחין פגע ביה ירושלמי אחד אמר ליה זכי עימי חדא תרנוגלתא אמר ליה הילך טימיתיה וזיל זבון קופד ואכל ומית ואמר בואו וספדו להרוגו של נחמיה.

הירושלמי מלמד אותנו שעל האדם לקחת אחריות על מעשיו. האחריות האדם על מעשיו מודגשת מאוד בירושלמי.