סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מצוות עונה / כתובות סב ע"א

הרב אביהוד שורץ

דף יום-יומי, תורת הר עציון

 

המשנה בדף סא ע"א, והסוגיה שבעקבותיה, עוסקות במצות עונה ובתדירותה. אין ספק שיחסי האישות שבין האיש ואשתו הם מאושיות הזוגיות בכלל, והבית היהודי בפרט.

מה פשר המונח "עונה"? בסוגיה לעיל בדף מ"ז הובא מדרש הלכה, ובו נחלקו תנאים בהסבר הפסוק האמור ביחס לאמה העבריה "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י). אף הדעה הנוקטת שהחובה לקיים יחסי אישות נלמדת מן המילה "שארה", הגדירה את המצווה כמצוות "עונה". בין המפרשים (ראה בסוגיה שם ובמפרשי התורה לשמות כא, ט-יא) מצאנו ארבעה פירושים שונים למילה זו.

א. הפירוש הפשוט הוא ש"עונה" היא 'זמן'. מטבע הדברים, יש זמנים מתאימים יותר ומתאימים פחות לקיום יחסי אישות, ועל כן נדרשים בני הזוג למצוא את הזמנים המתאימים להם ביותר. כך פירש הרמב"ן כאן:

"ועונתה הוא עונה שיבא אליה לעת דודים".

הנושא המרכזי בסוגייתנו הוא נושא זה של קביעת העיתוי המדויק לקיום יחסי האישות. במאמר מוסגר יש להעיר כי לרוב הדעות יש באותו פסוק שלושה חיובים שונים – מזונות, כסות ועונה. כך פסק גם הרמב"ם (אישות יב, ב), אך הרמב"ן באותו הקטע חולק על הרמב"ם ומכריע שחיוב מזונות הוא מדרבנן בלבד, ואילו שלוש המילים בפסוק עוסקות בחיוב היחיד שהוא מן התורה – חיוב העונה שבו אנו עוסקים.

ב. רבי אברהם אבן עזרא הציע ש"עונה" היא מלשון מַעֲנֶה:

"ולפי דעתי... כמו 'וענית ואמרת'... כמו 'ענו לה' בתודה'".

יחסי האישות אינם אפשריים אם האיש אינו נענה לאשתו, או אם האישה אינה נענית לבעלה. החיבור ביניהם הוא המענה היותר עמוק ופנימי.

ג. בסוגיה בדף מ"ח הוצע ש"עונה" מלשון עינוי:

"עונתה – זו עונה האמורה בתורה, וכן הוא אומר 'אם תענה את בנותי'".

אפשר שפירוש זה משלים את הפירוש הקודם: הבעל והאישה נענים זה לזה, ואם לא ינהגו כן, הרי שיש בכך עינוי לשניהם.

ד. הרשב"ם על התורה שם הציע פירוש רביעי:

"ועונתה – בית דירה לפי הפשט, לשון מעון".

הרשב"ם סבור שפשטות המילה "עונה" היא מלשון מעון, מגורים. להלכה, חיוב הבעל להעניק לאשתו מגורים הוא סניף וסעיף של חיוב כסות (ראה רמב"ם אישות יג, ג). כמובן, יש קשר בין הבית שבונים בני הזוג, המיוחד ושמור עבורם בלבד, ובין יחסי האישות, השמורים אף הם לאינטימיות שביניהם (ראה שולחן ערוך ומפרשיו אורח חיים רמ, יג, שעל פי חלק מן הדעות אסור לשמש מיטתו כאשר הוא מתארח בבית אחרים).

דומה שהפירושים כולם מאירים זוויות שונות באופייה ובעניינה של מצווה מיוחדת זו, מצוות עונה.

תגובות

  1. יח אייר תשפ"ג 13:08 מעניין | דלית שטרנברג

    .
  2. ל סיון תשפ"ג 15:47 פרשנות ראב"ע לביטוי 'עונתה' | משה

    לענ"ד אין בכוונת ראב"ע לומר שעונה היא מלשון לענות. המעיין בפירושו בפנים יראה שהקטע המצוטט לעיל מוצג קודם כל כפרשנות למשמעות הפסוק "וענה איים" (ישעיה יג כב). הפרשנות לביטוי 'וענה' המופיע בפסוק נועדה בכדי לדחות את הפרשנות האלטרנטיבית לפסוק המלמדת שמשמעו דירה, וממילא שכך יש לפרש את הביטוי 'ועונתה' בענייננו. פירושו של ראב"ע לביטוי עונתה מוזכר בפירוש לאחר מכן בלשונו: אבן עזרא שמות פרק כא ופי' ועונתה על המשכב, שהוא עת דודים, כי מלת עת בחסרון נו"ן כמו אמת, על כן נדגש תי"ו והנה עתך (יחז' טז, ח), או עתו כמו אמתו, ג"כ עתה. והנה עונתה מגזרת עת, ועתה היא זאת העת:

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר