אהבת אב לביתו / רפי זברגר

כתובות מז ע''א

הקדמה 

למדנו במשנה בדף הקודם כי האבא אינו זכאי בפירות נכסי ביתו הנופלים לה בירושה מאמה בחייה, לעומת הבעל הזכאי לאכול מפירות אלו הנקראים נכסי מילוג. 

הנושא

הדעה הפסוקה במשנה נלמדת כמחלוקת תנאים בברייתא:
תנו רבנן: האב אינו אוכל פירות בחיי בתו, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: האב אוכל פירות בחיי בתו.
תנא קמא סובר שהאבא אינו אוכל פירות בחיי ביתו, ורבי יוסי בנו של רבי יהודה חולק וסובר כי גם האבא (כמו הבעל) אוכל פירות מהנכסים הנופלים לאשה כירושה מאמה.
במאי קמיפלגי?,
שואלת הגמרא: מהו שורש מחלוקתם של התנאים?
תנא קמא סבר: בשלמא בעל תקינו ליה רבנן פירי, דאם כן מימנע ולא פריק, אלא אב מאי איכא למימר? דמימנע ולא פריק - בלאו הכי פריק לה.
הזכרנו במאמר על הדף הקודם ביחס לכל חובות הבעל לאשתו, כנגד איזו זכות מוטלת כל חובה. והזכרנו שם כי חובת הבעל לפדות את אשתו, אם היא נשבית, עומדת כנגד הזכות לאכול פירות נכסי מילוג. לאור זאת סובר תנא קמא, כי סיבה זו אינה שייכת באבא, שכן רחמי האב גורמים לו לשחררה משבייה גם אם לא יזכה לאכול פירותיה בחייה. משכך, סובר תנא קמא '''אין סיבה'' לזכות את האב בפירותיה ולכן אינו אוכלם.
ורבי יוסי בן רבי יהודה סבר: אב נמי מימנע ולא פריק, סבר כיסא נקיטא עילוה - תיזיל ותפרוק נפשה:
רבי יוסי חולק על הפסיכולוגיה של האב וסובר כי יש מצב שהאבא לא ישחרר את ביתו משביה, אם לא יקבל את פירותיה בחייה. שכן כל הכסף והנכסים שייפלו לה מבית אמה יהיו שמורים לה עד שתגדל, לכן, סובר רבי יוסי שבמקרה זה האבא לא ישחרר את ביתו משבייה, ויטיל עליה את החובה לשלם מכספה השמור את עצמה. ואם הכסף הזה לא יספיק לפדותה, האבא לא ישלים את החסר.
לאור חששות אלו, פוסק רבי יוסי כי הוא מקבל את הפירות שיפלו לה מנכסי אמה כבר מראשית דרכם, וזכות זו תטיל את החובה על האבא לפדותה בכל מקרה.
 

מהו המסר

למדנו היום מחלוקת תנאים ביחס לפסיכולוגיה של אבא. האם רחמיו של האבא על ביתו יגרמו לו בכל מקרה לפדותה משבייה, גם אם לא יזכה בפירות נכסיה שנפלו לה מאמה, או שמא גם האבא יעשה חשבון כדאיות, ואם לא יזכה בפירות אלו, יטיל עליה את החובה לשחרר את עצמה.
בעידן המודרני המערבי קשה לקלוט את סברת רבי יוסי. כיצד ייתכן כי אבא לא ירחם על ביתו ובהיותה בשבי יתחיל לעשות חשבונות כספיים, מה קיבל וכמה כסף שמור לה בכספת וכן הלאה. אבל מסתבר שלפחות בזמן הגמרא יש כאלה אנשים שהיו יכולים ללכת בדרך זו.
לאור העובדה שמשנתנו פסקה כתנא קמא בברייתא, וכך נפסק להלכה, אנו למדים כי אמנם אהבת האב לביתו הינה ללא גבולות, ואף ישנה חשיבות גדולה לאהבה זו בגידול וחינוך הבנות. כשהן רואות לנגד עיניהן דמות אב סמכותית אך בד בבד תומכת ואוהבת, הן גדלות בבריאות הגוף והנפש. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]