איך רצה אברהם אבינו לקנות?
הרב דב קדרון
כתובות מד ע"א
אם יש שני שטרות על שדה אחת, שטר אחד אומר שפלוני קנה את השדה, והשטר השני אומר שאותו פלוני קיבל את השדה במתנה, ההלכה היא ששני השטרות תקפים, כי כוונת המוכר הייתה לתת לקונה את היתרונות של מוכר ושל מקבל מתנה, ויוכל להראות את השטר המייפה את כוחו לפי הצורך, או שטר מתנה או שטר מכר.
על פי זה מסביר המהרי"ט (בדרשותיו, פרשת חיי שרה - דרוש ראשון) מדוע כאשר קנה אברהם אבינו את מערת המכפלה נזכרות גם לשון מתנה, כמו שביקש אברהם (בראשית כג, ט): "וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ", וגם לשון קניין בכסף, כמו שאמר: "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי".
זאת משום שאברהם אבינו רצה לקנות רק את המערה, ולא את השדה כולה, וההלכה היא (בבא בתרא סד, ב) שמוכר בעין רעה הוא מוכר, ואינו מתכוון למכור גם את דרך הגישה למערה שעוברת בתוך שדהו, אבל מי שנותן מתנה - בעין יפה הוא נותן, ואם נותן את המערה אז המתנה כוללת גם את דרך הגישה למערה שעוברת דרך שדהו. לכן הוא ביקש לקנות מעפרון את המערה, אבל עם ייפוי כוח של מקבל מתנה, כדי שיוכל לקבל את הדרך.
עפרון ענה לו (בראשית כג, יא): הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ", כלומר רמז לו שיקנה לא רק את המערה, אלא גם את השדה, ואז לא יצטרך שני שטרות, כי דרך הגישה תהיה שלו ביחד עם כל השדה.
