מיהו "מודה על האמת"?
הרב דב קדרון
כתובות מב ע"ב
אביי הקשה לרבה קושיה, וענה לו רבה שהוא יכול להסביר לו את המשנה באופן שיענה על קושייתו, אבל ההסבר הזה יהיה דחוק, ולכן הוא לא אומר אותו.
הרמב"ם (בפירושו למשנה, אבות ה,ו) כותב שתשובתו של רבה מבטאת את אחת משבע התכונות של החכם: "ומודה על האמת", ומסביר שאין עיקשות בבעל התכונה הזו להישאר בדעתו, אלא כאשר ישמע את האמת - יקבלה, ואף על פי שאפשר לו לדחות ולהתווכח ולהטעות - לא ייטב זה בעיניו.
מוסיף על כך בעל פירוש מגן אבות שדבר זה למדנו ממשה רבינו ע"ה, כאשר התווכח איתו אהרן, ונאמר (ויקרא י, כ): "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" ואמרו חז"ל במסכת זבחים [קא א]: "לא בוש לומר לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי". וכן אמר משה במקום אחר: 'עמדו ואשמעה' [במדבר ט ח], ולא בוש לומר לא שמעתי.
יתר על כן, אף הקדוש ברוך הוא, כביכול, הודה על האמת לדברי בני אדם, כמו שנאמר: 'כן בנות צלפחד דוברות' [במדבר כז ז], 'כן מטה בני יוסף דוברים' [שם לו ה]. וכן הקדוש ברוך הוא הודה ואמר, 'סלחתי כדבריך' [שם יד כ], כאילו שדבריו של משה רבנו צודקים יותר והודה לדבריו.
גמישות המחשבה, והתכונה המאפשרת לאדם לא להיות מקובע בדעה אחת, אלא תמיד לחשוב שמא יש אפשרויות אחרות צודקות יותר ממה שהוא חושב כרגע, היא מידה טובה של אנשים חכמים.
