מדוע אחי יוסף לא הכירו אותו?
הרב דב קדרון
כתובות כז ע"ב
על הפסוק (בראשית מב, ח): "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" אמרו חז"ל: "מלמד שיצא בלא חתימת זקן, ובא בחתימת זקן".
בעל ספר מאור ושמש (בראשית פרשת מקץ) כותב שלכאורה ההסבר הזה קשה, כי למרות שעל פי דרך הטבע אנשים לא מכירים אדם שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן, אף על פי כן חכמים גדולים כְּאֲחֵי יוסף היו צריכים להכירו.
והוא מבאר שהמושג "חתימת זקן" לא מתייחס רק למראה החיצוני של האדם, אלא לדרגתו הרוחנית, כפי שמופיע בספרי הקבלה, כי ההתעלות הרוחנית משפיעה על כל הנהגתו של האדם, וגם על מראהו, וניתן לומר שאדם שהתעלה לדרגה רוחנית גבוהה הוא כמו אדם אחר. וההבדל בין יוסף לבין אחיו היה שהאחים נשארו באותה דרגה רוחנית שהיו בזמן שנפרדו ממנו, כי המקור של הקדושה שלהם, רוח הקודש ששרתה על יעקב אבינו, הסתלק ממנו במשך כל אותם עשרים ושתים שנים שיוסף נפרד ממנו, ולכן כל האחים נשארו באותה דרגה שהיו בה בזמן פרידתם, ומשום כך יוסף הכיר אותם מיד.
אבל יוסף המשיך להתעלות, כמו שכתוב (בראשית לט, ג): "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ", והשכינה שרתה עליו, ופתר את החלומות ברוח הקודש. והיה הולך בכל יום במעלות העליונות, ובזמן פגישתם היה יוסף בדרגה אחרת לגמרי ממה שהיה בזמן פרידתם, משום כך האחים לא הכירו אותו.
