סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ינקותא כלילא דוורדא סבותא כלילא דחילפא – וורד

 

"תניא רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא ינקותא. כי אתא רב דימי אמר: ינקותא כלילא דוורדא סבותא כלילא דחילפא. תנא משמיה דרבי מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי שנאמר: ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו" (שבת, קנב ע"א).

פירוש: תניא [שנויה ברייתא], ר' יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת [טובות שתי הרגליים של ימי הצעירות משלוש בצירוף המקל של ימי הזקנה]. ווי [אוי] לה לחדא דאזלא ולא אתיא [לאחת שהולכת ואינה באה] ושואלים: מאי [מה] היא זו? אמר רב חסדא: ינקותא [הבחרות]. וכעין זה, כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר: ינקותא כלילא דוורדא [הינקות היא נזר ורדים]. סבותא כלילא דחילפא [הזקנה היא עטרת קוצים]. תנא משמיה [שנה החכם משמו] של ר' מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי [טחן בשיניים ותמצא ברגליים], שיהיה ברגליו כח לשאתו, שנאמר: "ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: ורד   שם באנגלית: Rose   שם מדעי: Rosa sp


נושא מרכזי: זר וורדים כסמל לתקופת הבחרות


לריכוז המאמרים שנכתבו על הוורד וקישוריות הקש/י כאן.
 

רב דימי המשיל את תקופת הבחרות לעטרת וורדים ואת תקופת הזקנה לעטרת קוצים ("חילפי"). בשורות הבאות נקטנו כשיטת הסבורים ש"חילפי" הם קוצים ולא סרפד כפי שזיהה רש"י (ראו הרחבה על זיהוי "חילפי" במאמר "ינקותא כלילא דוורדא, סבותא כלילא דחילפא" (שבת, קנב ע"א). מחד גיסא עומדת עטרת הוורדים כסמל ליופי ומאידך גיסא עטרת הקוצים ובלשון המיוחס לר"ן: "... כלילא דורדא הוא הדור כמו הורד, סבותא כלילא דחלפי. מיני עשבים שאינן יפין". על יופיה של עטרת הוורדים אנו לומדים בתיאור יופיו של רבי יוחנן: "אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים. האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא, ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא, ההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן"(1) (בבא מציעא, פד ע"א). מפרש רש"י: "ונהדר ליה כלילא - יסובבנהו שפה לפיו סביב של ורד אדום". המהרש"א (חידושי אגדות) מפנה את תשומת ליבנו למשמעות עמוקה יותר במשל של רב דימי הקשורה לעולם הטבע:

"דורדא כו'. דהורד הוא דבר חשוב ואינו מתקיים כינקותא דאזלא כו' משא"כ כלילא דחילפי שהוא קמשונים כפי' הערוך הוא יותר מתקיים. או על שם השער שבראש שמשתנין שבינקותם הם צהובים ובסבותא הם לבנים וק"ל".

במבט שטחי על המשל נראה שימי הבחרות יפים יותר ולכן עדיפים על ימי הזקנה אך המהרש"א הגניב להם נימה פסימית וכתב: "דהורד הוא דבר חשוב ואינו מתקיים כינקותא דאזלא". בניגוד לפרח הוורד הנובל תוך זמן קצר הרי שהקוצים ("קימשונים") ממשיכים להתקיים זמן ממושך (תמונות 2-3). בפירושו השני השווה המהרש"א בין השתנות שיער האדם להשתנות צבע הקוצים. בדומה לצבע שיער האדם המשתנה מצהוב (בלונדיני) בינקות ללבן בגיל שיבה כך פריחתם הצהובה של הקוצים הופכת ללבנה. אכן לרבים מבין הקוצים קרקפת צהובה ההופכת ללבנה עם הבשלת הזרעונים. הקרקפת הלבנה עשוייה צבר זרעונים שבראשם שערות לבנות המשמשות להפצה בעזרת הרוח. אמנם הסביון איננו קוץ אך קיבל את שמו בזכות הקרקפת הלבנה המזכירה ראש "סבא" (תמונות 4-5).
 

תמונה 1. וורד בר
 

    
 תמונה 2. קיצנית כרתית          צילם: Iorsh      תמונה 3. קיצנית כרתית - זרעונים

 

    
תמונה 4. סביון    תמונה 5. סביון - זרעונים          צילם: Liad geva

  


(1) פירוש: אמר ר' יוחנן: אנא אשתיירי משפירי [אני נשארתי מהיפים] של ירושלים, שהיה יפה תואר מאד. ומספרים: האי מאן דבעי מחזי שופריה [מי שרוצה לראות מה היה יופיו] של ר' יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי [שיביא כוס כסף מבית הצורף] כשהיא חדשה והכסף לבן ביותר, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא [וימלא אותה גרעיני רימון אדום], ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה [וישים זר ורדים אדומים על פיו] של הכוס, ונותביה בין שמשא לטולא [ויעמיד אותה בין החמה והצל], ההוא זהרורי [אותו הזוהר] שיש לציור זה הוא מעין שופריה [יופיו] של ר' יוחנן.
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

        
 תמונה 1.     תמונה 2. 

 

  

        
 תמונה 1.     תמונה 2. 

 

  

 

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר