|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ינקותא כלילא דוורדא סבותא כלילא דחילפא – וורד
"תניא רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא ינקותא. כי אתא רב דימי אמר: ינקותא כלילא דוורדא סבותא כלילא דחילפא. תנא משמיה דרבי מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי שנאמר: ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו" (שבת, קנב ע"א).פירוש: תניא [שנויה ברייתא], ר' יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת [טובות שתי הרגליים של ימי הצעירות משלוש בצירוף המקל של ימי הזקנה]. ווי [אוי] לה לחדא דאזלא ולא אתיא [לאחת שהולכת ואינה באה] ושואלים: מאי [מה] היא זו? אמר רב חסדא: ינקותא [הבחרות]. וכעין זה, כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר: ינקותא כלילא דוורדא [הינקות היא נזר ורדים]. סבותא כלילא דחילפא [הזקנה היא עטרת קוצים]. תנא משמיה [שנה החכם משמו] של ר' מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי [טחן בשיניים ותמצא ברגליים], שיהיה ברגליו כח לשאתו, שנאמר: "ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
|
תמונה 2. קיצנית כרתית צילם: Iorsh | תמונה 3. קיצנית כרתית - זרעונים |
תמונה 4. סביון | תמונה 5. סביון - זרעונים צילם: Liad geva |
(1) פירוש: אמר ר' יוחנן: אנא אשתיירי משפירי [אני נשארתי מהיפים] של ירושלים, שהיה יפה תואר מאד. ומספרים: האי מאן דבעי מחזי שופריה [מי שרוצה לראות מה היה יופיו] של ר' יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי [שיביא כוס כסף מבית הצורף] כשהיא חדשה והכסף לבן ביותר, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא [וימלא אותה גרעיני רימון אדום], ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה [וישים זר ורדים אדומים על פיו] של הכוס, ונותביה בין שמשא לטולא [ויעמיד אותה בין החמה והצל], ההוא זהרורי [אותו הזוהר] שיש לציור זה הוא מעין שופריה [יופיו] של ר' יוחנן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
תמונה 1. | תמונה 2. |
תמונה 1. | תמונה 2. |