הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
כתובות כח ע"ב
תלמוד בבלי כתובות כח, ב:
"מאי קצצה? דתנו רבנן: כיצד קצצה? אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו, באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות, ושוברין אותה באמצע רחבה, ואומרים: אחינו בית ישראל שמעו, אחינו פלוני נשא אישה שאינה הוגנת לו, ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו, בואו וקחו לכם דוגמא לדורות שלא יתערב זרעו בזרעינו, וזו היא קצצה שהתינוק נאמן להעיד עליה".
תלמוד ירושלמי קידושין א, ה:
"חזרו להיות קונים בקצצה מהו בקצצה בשעה שהיה אדם מוכר שדה אחוזתו היו קרוביו מביאין חביות וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומ' נקצץ פלוני מאחוזתו ובשעה שהיה מחזירה לו היו עושין כך ואומ' חזר פלוני לאחוזתו אמר רבי יוסה בי רבי בון אף מי שהוא נושא אשה שאינה הוגנת לו היו קרוביו מביאין חביות וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרי' נקצץ פלוני ממשפחתו ובשעה שהוא מגרשה היו עושין כן ואומרין חזר פלוני למשפחתו".
כאשר משווים את שני התלמודים רואים כאן הוספות אחדות של התלמוד הירושלמי.
הוספה ראשונה היא שטקס הקצצה נעשה גם כאשר נעשה התיקון (במקרה זה גירוש האישה שאינה הוגנת). הבדל שני הוא שהטקס נעשה גם בשעה שאדם מוכר את שדה אחוזתו – דבר שגם הוא בלתי ראוי (וטקס דומה בשעה שהוא מחזיר לעצמו את שדה אחוזתו). הבדל שלישי הוא שהטקס הוא בעיקר לתינוקות (מזכיר את טקס בר המצווה) והתינוקות מלקטין (מדובר גם על כמה חביות לעומת חבית אחת).
והבדל נוסף הוא שבבבלי יש פחד שמא יתערב זרעו בזרענו. נושא הפחד בעבודת השם לא בא לידי ביטוי בירושלמי.
