סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

סיום למסכת סנהדרין / הרב ברוך וינטרוב


מסכת סנהדרין מסתיימת בברייתא הקושרת בין ביאתו של רשע לעולם לביאתו של רע לעולם, ובין הסתלקותו להסתלקות הרע, ולהיפך בצדיק. ראייתה של הברייתא היא מהפסוק האמור בנח – זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו. כלומר, לידתו של נח בישרה על הקלה ונחמה.

לכאורה, דברי הברייתא הללו תמוהים ביותר. סוף דבר, נח לא בישר על הקלה ונחמה, כי אם בדיוק להפך – בימי נח נחרב העולם כולו, ולא נותר אלא הוא. האם מקרה זה אכן מוכיח על כך ש'צדיק בא לעולם טובה באה לעולם'?

נראה לי, כי ברייתא זו באה ללמד אותנו פרק חשוב בהתייחסות למעשי ה' בעולם. הרעה והטובה המוזכרים כאן אינם 'רע' או 'טוב' אובייקטיביים כלשהם. הרעה הבאה לעולם עם לידתו של הרשע היא 'בוז' או 'קלון'. המדובר כאן הוא על התייחסות; ניתן לראות רעה כבוז או כקלון. אך ניתן לראות רעה גם כתיקון.

אמור מעתה – ייתכן שלידתו של נח אכן לא בהכרח בישרה טוב לאנשי דורו. אך המצאותו של נח, שמצא חן בעיני ה', היא שהפכה את המבול מחורבן גמור וחסר מוצא, לסיכוי להתחלה חדשה. נח אכן ניחם את האנושות ממעשיה ומעצבון ידיה, על ידי פתיחת דף חדש.

מסר זה חשוב ביותר בסופה של מסכת סנהדרין, העוסקת ברובה בהשתת העונש הגמור והסופי – עונש המיתה. ניתן לראות עונש זה כסוף שאין אחריו תקומה, כחורבן מוחלט של החוטא. אך הפרק האחרון, על אף עיסוקו הנרחב באלו שאין להם חלק לעולם הבא, הרי שמטרתו העיקרית היא לומר כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ואף הרוגי בית דין. ניתן לראות את עונש המיתה כעונש שנועד לתיקון – לתיקון הנשארים שיראו וייראו, ולתיקון המומתים עצמם לעולם הבא.


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר