האם מותר לרקוד "מצוה טאנץ"?
הרב דב קדרון
כתובות טז ע"ב
כיצד מרקדין לפני הכלה
מכאן מוכיח בעל תורת חיים (מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א) שאסור לרקוד עם הכלה כפי שנוהגים קצת מהחסידים, אפילו אם אינו אוחז בידה ממש, אלא בהפסק מטפחת, כי חז"ל אמרו: כיצד מרקדין לפני הכלה, ולא עם הכלה.
אולם הרמ"א בהגהתו לשולחן ערוך (אבן העזר סימן כא סעיף ה) כותב:
ויש אומרים דכל שאינו עושה דרך חבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר. לכן נהגו להקל בדברים אלו.
וכותב על כך הב"ח (מובא גם בחלקת מחוקק ס"ק ו) שהכוונה היא כגון לרקד עם הכלה כדי לחבבה על בעלה או משום כבוד אביה. אבל מוסיף שתלמיד חכם ראוי להחמיר. וסיים בב"ח: ובמלכותינו נהגו הגדולים שבדור להקל בכלה, והיכא דנהוג נהוג, והיכא דלא נהוג איסורא איכא.
גם בקרב קהילות החסידים לא כולם נוהגים לקיים את הריקוד הזה, ומסופר שבחתונתו של האדמו"ר רא"מ מגור זצ"ל התווכחו גדולי ישראל אם לעשות ריקוד מצוה או לא (בגלל דעות הפוסקים האוסרים, הנ"ל) והיה שם הגאון הצדיק רבי פינטשע ז"ל אבדק"ק פילץ, ושמע ויכוחם ושתק, ואמר שרוצה להגיד בדחנות בחרוזים לשמח חתן וכלה, ועלה על השלחן ואמר ביידיש: "היינט איזט אויף געקימען אמאדע שהחתן רא"מ טאנצט מיט דעהר כלה ראדע" (הגיע הזמן שהחתן ירקוד עם הכלה), ושמח אדמו"ר השפת אמת על הכרעתו באופן זה והתחילו בריקוד מצוה.
