|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ואלו חוצצין בכלים: הזפת והמור בכלי זכוכית – מור
"כלי זכוכית מאי טעמא גזור בהו רבנן טומאה? אמר רבי יוחנן אמר ריש לקיש: הואיל ותחלת ברייתן מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס. אלא מעתה לא תהא להן טהרה במקוה, אלמה תנן: ואלו חוצצין בכלים: הזפת והמור בכלי זכוכית? הכא במאי עסקינן כגון שניקבו והטיף לתוכן אבר" (שבת, טו ע"ב).
פירוש: אחד מן הדברים שהוזכרו קודם היתה גזירת הטומאה על כלי זכוכית. ושואלים: כלי זכוכית מאי טעמא [מה טעם] גזור בהו רבנן [גזרו בהם חכמים] טומאה? אמר ר' יוחנן אמר ריש לקיש: הואיל ותחלת ברייתן (עשייתם) של כלי זכוכית מן החול, לכך שוינהו רבנן [עשו אותם חכמים] ככלי חרס, שאף הם מיוצרים מאדמה. ושואלים: אלא אם אמנם השוו חכמים טומאת זכוכית לטומאת כלי חרס, אם כן מעתה לא תהא להן לכלי זכוכית טהרה במקוה כדרך שאין טהרה לכלי חרס. ואלמה תנן [מדוע שנינו] בדיני טבילת כלים: ואלו החומרים חוצצין בכלים, שאם היו דבוקים בכלי וטבלו אותו אינו נטהר: הזפת והמור שדבקו בכלי זכוכית מעכבים את הטבילה. ומכאן שלכלי זכוכית טהרה במקווה? ומשיבים שכרגיל אין לזכוכית טהרה בטבילה אלא הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? במקרה המיוחד כגון שניקבו כלי הזכוכית והטיף לתוכן אבר (עופרת) מותכת לסתום את החור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. עץ המור צילם: Franz Eugen Köhler |
תמונה 2. שמן אתרי שהופק מהמור צילם: Itineranttrader |
רשימת מקורות:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 138-139).
ז. עמר, 'ספר הקטורת', תל-אביב תשס"ב, עמ' 95-104.
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (89-97).
לעיון נוסף:
ערך מור בויקפדיה
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.