סקר
מסכת בבא קמא:





 


חרון האף – על שום מה? / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


המשניות האחרונות במסכתנו (על פי סדר הבבלי) עוסקות בדיני עיר הנידחת שאין לאנשיה חלק לעולם הבא. משניות אלה מסודרות כמדרש פסוקים על פרשיית העיר הנידחת שבפרשת ראה. כל פסוק בפרשיה קצרה זו נדרש במשנתנו, אך פרשיה זו נדרשת כסדרה גם במדרש ההלכה של ספר דברים, הלא הוא הספרי. והנה בפסוק החותם את פרשיית עיר הנדחת נמצא הבדל מעניין בין שני מדרשי הפסוקים הללו. הפרשיה נחתמת כך - 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים וריחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך' (דברים יג יח).

פשט הכתוב הוא שחרון אפו של הקב"ה בא משום שבניו עובדים לעבודה זרה והחרמת העיר נועדה להשיבו מחרון אפו. ואכן כך דורש הספרי – 'למען ישוב ה' מחרון אפו, כל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודה זרה מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם' (ספרי דברים צו). אך בדרשת הפסוק שבמשנה ישנו שינוי קטן - 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, שכל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם, אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם'. מה פשר ההבדל?

המשנה איננה מדברת דווקא על עבודה זרה אלא בצורה כללית על 'הרשעים'. אפשר היה להבין את הגדרתה הרחבה של המשנה ככוללת בתוכה גם עבודה זרה, לולא היתה בידינו דרשה אמוראית מפורשת המתארת את הפסוק כעוסק ברעה מוסרית ספציפית שאיננה עבודה זרה – 'מאן רשעים? אמר רב יוסף – גנבי' (בבלי קיג:). על פי רב יוסף ההבדל שבין דרשת הספרי לבין דרשת המשנה איננו רק הבדל ברוחב ההגדרות אלא הבדל עקרוני.

שני חלקים לפסוק העוסק בהחרמת נכסי עובדי עבודה זרה שבעיר הנידחת – 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם' ו'למען ישוב ה' מחרון אפו'. על חלקו הראשון של פסוק זה נדרשה דרשת הספרי - 'כל זמן שע"ז בעולם, חרון אף בעולם' העבודה הזרה גופה היא זו המעוררת את חרון אפו של הקב"ה ולכן יש להחרים את רכושם של אנשי עיר הנדחת שעבדו ע"ז. אך דרשת המשנה - 'כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם' מוסבת, על פי רב יוסף, לא על חציו הראשון של הפסוק אלא על חציו השני - 'למען ישוב ה' מחרון אפו'. חרון האף מצוי בעולם, על פי רב יוסף, כל זמן שבני ישראל אינם מצייתים למצוות החרם וגונבים ממנו. חרון האף איננו תוצאה של אי החרמת עבודה זרה אלא של אי ציות לחרם, שנקבע על ידי חכמים.

נדמה שאין מתאים יותר מדרשה מהפכנית זו של רב יוסף לחתום בה את מסכת סנהדרין, המסכת המציגה את המערכת המשפטית המפוארת של חכמינו במלוא אונה. מערכת היכולה, כאשר היא עומדת בתיקונה, להנהיג חיי צדק ומשפט ולהעביר חרון אף מן העולם, שנאמר 'ובאבוד רשעים רינה'.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר