פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"עד שתכלה פרוטה מן הכיס"
איך שייכת מציאות זו?
תמה הרש"ש "הנה תודות לא-ל בדורותינו נמצאים עשירים מופלגים בעמינו ( - וכידוע הוא היה אחד מהם – א.מ.ו.), וגם יתר העם הפרוטה מצויה בכיסם. הכי ניתן נואש חלילה וחס להגאולה?!". והשיב שיש לפרש כי הכוונה להיפך, כי בעוד שבימי האמוראים שררה בעולם עניות מופלגת עד שלמטבע של פרוטה היתה חשיבות ממונית, הרי שבימי הגאולה תהא הרווחה בעולם עד שאפילו בכיס – והיינו כיס של צדקה ששם מצויים תמיד המטבעות הקטנים ביותר מנדבת דלת העם, אפילו שם לא תמצא הפרוטה. שכן הרווחה תקיף את כל העם עד שאף הפחותה שבנדבות לא תהא פרוטה.
בדרך אחרת פירש הגאון רבי יעקב חיים מבגדד – (בנו של ה'בן איש חי' המביא את דבריו בספרו "בן יהוידע") כי הכוונה לימינו אנו כשהממשלות הוציאו מכדי שימוש את המטבעות בעלי הערך העצמי, וכל השימוש בכסף היום הוא רק בשטרות או במטבעות בעלי ערך נקוב. והיינו שכלתה פרוטה מן הכיס, שהרי כיום אותה מטבע מימי חז"ל – כבר אינה בשימוש.
ואילו הגאון רבי יצחק בלאזר רבה של פטרבורג ומגדולי בעלי המוסר, נפגש פעם עם אחד משועי העולם. ואותו גביר שאלו כיצד ניתן לומר ב'אני מאמין' - "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", והלא קודם ביאתו צריכה שתכלה פרוטה מן הכיס, והרי – כך אותו גביר – כאשר מביט אני בכיסי ורואה של כלתה בהם הפרוטה, כיצד יכול אני לחשוב כי יבוא היום משיח?
ורבי יצחק השיבו, כי כאשר היו בני ישראל במצרים נגזר עליהם שיעבוד של ארבע מאות שנה אך לבסוף יצאו כבר לאחר מאתיים ועשר שנים. וחז"ל טרחו ליישב הכיצד קרה הדבר. כך לכשיבוא משיח, יטרחו הלמדנים והגאונים ליישב כיצד הגיע אף מבלי שכלתה פרוטה מן הכיס, ואילו אתה – עליך להחזיק באמונה פשוטה 'בכל יום שיבוא'.
