חכמים יוכלו לשנות את התורה?
הרב דב קדרון
יבמות פט ע"ב
חכמים יכולים "לעקור דבר מן התורה", ויש מחלוקת בגמרא אם יש כוח בידם רק לבטל מצוות עשה, כמו שביטלו את מצוות תקיעת שופר או נטילת לולב בשבת, או שמא יש סמכות בידם אף להורות לעבור על לא תעשה.
על פי זה חזה מרן הרב קוק זצ"ל (לנבוכי הדור פרק יג) שבעתיד הרחוק יוכלו חכמי ישראל להחליט שיש לשנות חלק מדיני התורה, על פי התפתחות העולם ושינוי דרך החיים מכפי שהיה בעבר, אולם זה יהיה אפשרי רק כאשר יחזרו בית המקדש, המלך, הסנהדרין שישבו במקום אשר בחר ה', וכאשר יהיה לעם ישראל מעמד בטוח מכל מכשול בארץ אבותינו. אז, כאשר ישובו לנו שופטינו כבראשונה, תצא מציון תורה ואורה לכל ישראל, וגם לכל האנושות כולה.
עד אז, התלמוד הבבלי הוא זה שעומד לנו במקום בית הדין הגדול, וכל יהודי שאוהב באמת את עמו וחפץ בלב שלם בהתקדמותו, חייב לסבול את עול התורה והמצוות עם כל החומרות שבהם, על פי הדרך הנהוגה בישראל מאז ומעולם, כי רק אם תתרגל האומה כולה ללכת בדרך ישרה ולשמור את דרכי התורה כראוי, יש תקווה שכאשר נזכה לחיים לאומיים שלמים לכל פרטיהם יוכל בית הדין הגדול העתידי להקל בפרטי הגזירות והסייגים והגדרים שנגזרו על עם ישראל על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות, כי ככל שתהיה האומה מוחזקת יותר בשמירת התורה כך תגדל האפשרות של בית הדין להקל בעניינים הללו, ולעומת זאת ככל שתהיה הפריצות והחולשה הרוחנית גדולה כך יהיה עליהם להחמיר ולעשות סייג לתורה. לכן, למען הטבת הדורות הבאים, שומה עלינו להקפיד להיצמד ולשמור בדקדקנות את כל ההלכות הנובעות מהתלמוד, על כל פרטיהן.
