כהנים נלחמים במלחמת מצווה?
הרב דב קדרון
יבמות פו ע"ב
אמר ר' יהושע בן לוי: בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים, וזה אחד מהם: והכהנים הלוים בני צדוק.
יש כמה משמעויות למעשה בזה שהכהנים נקראו "לויים", ומצאנו שנחלקו הראשונים האם הכהנים יוצאים להילחם במלחמת מצווה עם שאר עם ישראל. בקשר ללויים מסביר הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יב):
שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.
כלומר: הלויים לא יוצאים למלחמה, ומשמע שגם לא נלחמים במלחמת מצווה, כי תפקידם הוא להיות החיל הרוחני של עם ישראל, ומכיוון שהכהנים נקראו "לויים", נמצא שלדעת הרמב"ם גם הכהנים לא יוצאים להילחם.
לעומת זאת הרד"ק (שמואל ב כג, כ) סבור שהכהנים יוצאים להילחם במלחמת מצווה, שכן הוא כותב על בניהו בן יהוידע שאף על פי שהיה כהן היה מותר לו להטמא למתים, כי להלחם באויבי ה' היא מצוה. וכשצוה הקדוש ברוך הוא להלחם בשבעה גוים ובשאר האומות המצרות לישראל לא חלק בין כהנים לישראל, וכן צוה שיהיה כהן משוח מלחמה שייכנס עם ישראל למלחמה, וגם פנחס שהיה כהן טמא עצמו למצוה כשהרג זמרי וכזבי וכן הלך למלחמת מדין עם ישראל.
