מה לומדים מהאו"ם? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יבמות צט ע"ב
השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כ"ש!
יש בעולם צביעות גדולה כאשר מגנים אותנו על עוולות שכביכול אנחנו עושים, בשעה שעוולות חמורות פי כמה מתרחשות באותו הזמן בלא מעט מקומות אחרים, ואין פוצה פה ומצפצף.
לתקן את האו"ם איננו יכולים, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד ממצב זה לעבודת ה' שלנו?
תשובה מזווית מעניינת מעניק לשאלה זו רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל הבני יששכר (אגרא דפרקא, אות רמה) שמביא את המדרש (איכה רבה א, לה) ששואל על הפסוק "חטא חטאה ירושלים", וכי אומות העולם לא חטאו, אם כן למה דווקא ירושלים לקתה בכפליים? ועונה שאמנם אומות העולם גם הם חוטאים, אולם עם ישראל לוקים על חטאיהם.
כמובן וגם פשוט שעל פניה תשובה זו נראית לא מובנת, משום שהשאלה במקומה נשארת: אם כך, שילקו גם אומות העולם!?
לכן, הוא מסביר את הדברים על יסוד שהוזכר כאן כבר, לפיו גופו של אדם נברא בכדי לשמש אותו לצורך עבודתו הרוחנית, וכך גם כל המשאבים שמסביבו. לכן, מטבע הגוף, וגם העולם, להיות ישרים ולעשות רצון קונם, אלא שקלקולו של האדם והשימוש הלא נכון שהוא עושה בגופו ובמשאבים שסביבו הוא זה שמעוות את הדברים, וגורם לגוף ולעולם לנטות לכיוונים לא ישרים.
זו הסיבה שאצל הצדיקים, שחיים חיים בריאים מבחינה רוחנית, הגוף מסייע במילוי משימתם, ואפילו בהמתן לא מגיעה לידי תקלה, משום שתקלות קורות כאשר נעשה שימוש לא תקין שחורג מטבע הבריאה המקורי.
זו הסיבה שחטא חטאה ירושלים – ירא שלם. ירושלים, כמקום שיש לו ייעוד רוחני מובהק, להקרין יראת ה', היא מקום שבו מורגשת כל סטיה ולו הקלה ביותר ממה שצריך להיות.
לכן, כאשר ירושלים חוטאת, היא לוקה, במכה שאמורה להשיב אותה למסלול הרגיל והתקין. כי אינו דומה אדם, או מקום שאין לו ייעוד רוחני כל כך עדין וקריטי שאינו ממלא את ייעודו, לאדם או מקום בעל חשיבות אלוקית אסטרטגית ראשונה במעלה, שחורג מגבולות הייעוד שלו.
כאשר רואים שאומות העולם מגנים אותנו על מעשינו, אנחנו, כאנשים פרטיים, צריכים לראות בזה קריאת השכמה, ולכוון את ישיבתנו בארץ הקודש, כך שהיא אכן תייצג את המושג "ארץ הקודש" בכל דרכיה.
