מהו הצד הרוחני שבממון?
הרב דב קדרון
יבמות פג ע"ב
אדם יכול לאסור באכילה או בהנאה רכוש של חבירו, כגון מי שזורק דבר לא כשר לתוך אוכל של חברו, אך מבארים תוספות (ד"ה אין) שזה אפשרי רק באיסור הנגרם באמצעות מעשה, אבל לגבי איסורים שתלויים במחשבה, כמו למשל עבודה זרה חל הכלל האומר: "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו", ולכן מי שמשתחווה לבהמה של חברו וחושב לעבוד אותה בתור עבודה זרה – היא אינה נאסרת בהנאה.
מה ההבדל בין איסור הנגרם באמצעות מעשה לבין איסור הנגרם באמצעות מחשבה?
בכל ממון ובכל רכוש ישנם שני צדדים: צד גשמי וצד רוחני. כאשר מדובר על איסור הנגרם באמצעות מעשה – זהו איסור שחל על הצד הגשמי של החפץ, ואיסור כזה לא תלוי בבעלות, אלא במציאות, אם במציאות יש תערובת של איסור – הדבר אסור ולא משנה מי עשה זאת.
אבל איסור שחל באמצעות מחשבה זהו איסור שחל על הצד הרוחני של החפץ, ואיסור כזה יכול להיגרם רק על ידי הבעלים כי כל עניינה של הבעלות הוא העניין הרוחני המקשר בין האדם שהוא הבעלים לבין החפץ שבבעלותו, לכן מי שאינו בעלים ואין לו את הקשר הרוחני עם החפץ – לא יכול להשפיע עליו במחשבתו.
