לאיזה גוי אסור לחלל שבת?

הרב דב קדרון

יבמות עא ע"ב

בגמרא מובאת מחלוקת התנאים, האם כאשר גבר מתגייר מספיק שימול את עצמו או שיש צורך לטבול במקווה בנוסף לברית המילה. להלכה נפסק שאין די בברית המילה כי "מל ולא טבל – כאילו לא מל".

לכאורה נראה שלברית מילה בלבד אין כל משמעות, וכי האדם שעשה זאת נשאר גוי כפי שהיה, אולם הרשב"א כותב שבכל זאת מעמדו שונה מסתם גוי או מערבי שנימול לא לשם יהדות, כי "כבר התחיל ונכנס קצת בדת יהודית".

על פי זה מחדש בעל האבני נזר (יו"ד סימן שנא) שגר מתחייב לשמור שבת מיד לאחר ברית המילה, עוד לפני שטבל, כי כך גם אבותינו נצטוו על מצוות השבת במרה, לאחר שעשו ברית מילה ולפני שטבלו. כך הורה למעשה הגר"ש סלנט זצ"ל לגר שמל ולא טבל שאסור לו לחלל שבת (מובא בירחון המאסף, שנה עשירית חוברת ד).

יתר על כן כותב בעל ספר חסידים (סימן תרצ), שעוד לפני המילה, מרגע שגוי החליט שהוא רוצה לקבל עליו עול מצוות – אסור להאכילו אוכל לא כשר:

גר שבא להתגייר וכבר קבל עליו כל המצות, מצוות עשה לעשות וכל מצות לא תעשה שלא לעשות, ומבקש שימולו אותו, והיה אחד מאכילו נבילות וטריפות כי אמר כל זמן שלא נמול ולא טבל הרי הוא כמו נכרי. אמר לו חבירו: זה לענין ישראל שאם נגע ביינו אסור לשתות, אבל כבר קבל כל המצות עליו איך יתכן להאכילו נבילות וטריפות.