פרי מורכב כשר למצווה?
הרב דב קדרון
יבמות ס ע"ב
בגמרא מופיע אחד העניינים שבהם יש הבדל בין ישראל לעמים: נאמר לגבי הציץ של הכהן הגדול (שמות כח, לח): "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'", ומכאן לומדים שהציץ הוא רק לרצון ולדברים חיוביים ולא לדברים שליליים, אך זה דווקא "להם", לעם ישראל, אולם לאומות העולם יכול הציץ להשפיע גם שלא לרצון.
מרן הרב קוק זצ"ל (עץ הדר, עמוד עז, מובא בלקט ביאורי אגדות) מביא מקורות נוספים לכך שבעניינים מסוימים יש זכות מיוחדת לעם ישראל או לצדיקים, ולא לרשעים:
במסכת עבודה זרה (ד,א) נאמר שלגבי עם ישראל כתוב (ישעיהו כז, ד): "חֵמָה אֵין לִי", ואילו לגבי אומות העולם נאמר (נחום א, ב): "נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה".
במסכת בבא בתרא (י,ב) נאמר שאצל עם ישראל יש עניין להרבות בזכויות, אבל אצל אומות העולם להיפך, עדיף שיתמעטו זכויותיהם, כי רק כאשר תכלה הזכות שבידם ותתייבש הלחלוחית של מעשה הצדקה שלהם – אז יישברו, כמו שנאמר (ישעיהו כז, יא): "בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה", וכן דניאל נענש מפני שנתן עצה לנבוכדנצאר כיצד להרבות בזכויות (ב"ב ד,א).
מכאן הוא הסיק שהאיסור להשתמש בפירות מורכבים, שנעשו בעבירה, לצורך מצווה, כגון אתרוג מורכב, הוא דווקא בהרכבה שנעשתה על ידי יהודים, כי כאשר משתמשים באותם פירות לצורך מצווה, זה מזכיר את העוון של הרכבת הפרי וממעט בזכויותיהם של ישראל, אבל אם הפירות הורכבו על ידי גוים, אין חשש להשתמש בהם למצווה, כי אדרבה, טוב הדבר שיתמעטו זכויותיהם.
