"הפקר בית דין הפקר"

פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי

יבמות פט ע"ב

בסוגיתנו אנו למדים על מושג יסודי בהלכה הפקר בית דין הפקר, מושג המבטא את כוחם של בית דין וחכמים שיש בידם להפקיע ממון מבעליו, ולדין זה ישנם השלכות לדינים רבים ובסוגיתנו לגבי דין ירושת אישה שתיקנו במקרים מסוימים שלא ירשו אותה קרובי האב אלא בעלה שמדובר בנישואין מדברי חכמים כגון בנערה יתומה קטנה שהשיאוה אחיה או אמה.

והמקור לדין זה הוא מהפסוק בעזרא שאמר עזרא לישראל "כל אשר לא יבוא לשלושת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה" ומבואר שיש כח ביד השרים והזקנים להפקיע רכושו של אדם ממנו, והגמרא מביאה מקור נוסף מהפסוק ביהושע אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל" ומבואר בפסוק זה שיש בכח הראשים שהם בית דין וראשי העם להנחיל ולהקנות מון לפי דעתם , ובספרי מאור לאש על סוגית הש"ס ביארתי מדוע הגמרא צריכה להביא שתי פסוקים, משום שפסוק אחד בא ללמדנו שיכולים להפקיר נכסים, ופסוק שני ללמדנו שגם יכולים להעביר את הנכסים גם לאדם אחר.

ומבואר בדברי רבותינו הראשונים (שו"ת הרשב"א ח"א סימן ט' והנימוקי יוסף) שאף שדין זה נלמד מפסוקים הכתובים בנביאים (יהושע) ובכתובים (עזרא) מכל מקום הכח שבידי חכמים הוא מן התורה לעשות כן, אמנם בשו"ת דבר אברהם (חלק א סימן א) כתב שדין הפקר הוא מכח שררה וממשלה ודומה לדינא דמלכותא דינא ואינו מהתורה.

כמו כן נאמרו כמה שיטות באיזה בית דין נאמר כלל זה.
א. דעת המרדכי ותרומת הדשן שצריך בית דין כמו הבי"ד של רב אמי ורב אסי שלא היה בדורם בית דין גדול כמותם ואז יכולים להפקיע ממון.
ב. מדברי הרמב"ם (הלכות סנהדרין פרק כ"ד הלכה ו) משמע שכל בית דין הקבוע בעיר יכול להפקיע ממון מכח הפקר בי"ד הפקר.
ג. לדעת המרדכי כל מי שהתמנה פרנס על הציבור יכול לתקן תקנות ולקנוס והפקירו הפקר.
ד. דעת מהר"י קולון (שורש קפח) שכל שלושה שהתמנו לדיינים אפילו שהם הדיוטות יכולים לקנוס ולהוציא ממון מכח הפקר בי"ד הפקר.