זהירות בדיני ממונות בין אדם לחבירו - "קשה עונשם של מידות"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות כא ע"א
בסוגיתנו אנו לומדים על העונש החמור למי שמוכר בחנותו ללקוחות ואינו מקפיד לנקות את המשקל שבו הוא שוקל ללקוחות ובכך בעצם הוא גוזל אותם, מכיוון שמדובר באנשים רבים ודומה למי שגזל את הרבים ואף שבמסכת ביצה דף כט מבואר במי שגזל את הרבים יעשה צרכי רבים דהינו שיעשה או יתקין דברים שרבים נהנהים מהם, מכל מקום כותב רש"י בסוגיתנו שאין זו תשובה מועילה כמו אדם שגזל ומחזיר את הגזילה למי שגזל ממנו.
ומרן בשולחן ערוך חושן משפט סימן רלא סעיף יט כתב עונש המידות והמשקלות קשה מאד, שאי אפשר למודד או לשוקל בשקר לשוב בתשובה הגונה והרי היא ככופר ביציאת מצרים. והביאור בזה שמי שגונב מהבריות עושה זאת בסתר ובעורמה שלא ירגישו ומראה כאילו הקב"ה אינו משגיח וראה חס ושלום , והרי בנס יציאת מצרים התברר לעיני כל העולם על ההשגחה הפרטית שיש לעם ישראל מה' יתברך שאת מצרים היכה ואותנו הציל, וכתב מפרש השו"ע הסמ"ע (ספר מאירת עינים)שבשאר עבירות אפילו עוונות חמורים כעריות ועבודה זרה תועיל להן תשובה ע"י חרטה וידוי וסיגופים משום שמדובר בעבירות שבין אדם למקום, אבל בגזל שהיא מעבירות שבין אדם לחברו התשובה הוא שיחזיר לחבירו את מה שגזל ממנו.
והנה בגמרא במסכת בבא בתרא (דף קסה) אמר רב יהודה רוב בגזל ומפרש רש"י רוב בני האדם חשודים על הגזל, ולכאורה צריך להבין וכי רוב בני האדם גזלנים, אמנם התשובה מבוארת בהמשך דברי רש"י שביאר שאדם מורה היתר לעצמו כשהוא עושה משא ומתן עם חברו, ויצר הרע מראה לאדם צדדי היתר שאין בכך משום גזל, ואמנם ידועים דברי החזון איש באגרות שלא יתכן שאדם יצליח להנצל מגזל ואונאה וריבית אם לא ילמד את ההלכות שלהם.
