יש תוקף לחופה לפני קידושין?
הרב דב קדרון
יבמות נו ע"ב
כהן שקידש גרושה, או כהן גדול שקידש אלמנה – אסור לאותה אשה לאכול תרומה, והרמב"ם מוסיף שגם אם נכנסו לחופה בלא קידושין – אסור להן לאכול תרומה. מכאן הבין הנצי"ב (שו"ת משיב דבר ח"ד סימן לד) שלדעת הרמב"ם, וכן לדעת רש"י, חופה מועילה להפוך את האיש והאשה לנשואים גם אם לא נעשו קידושין, אולם תוספות חולקים על כך ומפרשים שמדובר בחופה שלאחר קידושין, כי לפני הקידושין לא שייך שיהיה תוקף כל שהוא לחופה.
הוא הביא את המחלוקת הזו במסגרת דיון בשאלה לגבי אדם שהייתה ברשותו טבעת שאולה מגוי, שבה הוא השתמש לקדש את אשתו, ומכיוון שדעתו הייתה להחזירה לגוי והטבעת לא הייתה שלו התברר שהקידושין לא היו תקפים ועליו לקדש אותה פעם נוספת עם טבעת שלו, ונשאל הנצי"ב האם צריך לברך שוב את ברכות האירוסין והנישואין.
לגבי שבע הברכות שמברכים בחופה כתב הנצי"ב שהשאלה אם יש צורך לברכן שוב, תלויה במחלוקת הנ"ל, כי מכיוון שהתברר שהקידושין לא היו תקפים ויש צורך לקדש שוב לאחר החופה, נמצא שהחופה נעשתה לפני הקידושין, אם כן לפי הדעה שחופה כזו תקפה – אין צורך לעשות שוב את החופה כי כבר יצאו ידי חובה בחופה שנעשתה, ואם יברכו שוב יהיו אלו ברכות לבטלה, ואילו לפי הדעה שאין אפשרות לקיים חופה לפני הקדושין, צריך לעשות שוב קידושין וחופה על פי הסדר, ומכיוון שיש צורך בקידושין חדשים יש גם צורך בחופה עם ברכותיה שוב, והתברר שהברכות הראשונות היו לבטלה. למסקנה מכיוון שהכלל הוא: "ספק ברכות להקל" – לא מברכים שוב.
