דיוק וחידוש ברש"י
מסכת יבמות דף מה
עמוד ב
רש"י ד"ה אמרי אנשי גמלא במדי אקבא רקדא. גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בד' רגליו במלכות מדי וגוזמא: הא קבא והא גמלא והא מדי. יבא וירקד לפנינו כלומר אתה שהתרת דבר חידוש האמת דבריך ותן לו בתך:
הפשט הרווח שהכוונה לגמל המצליח לרקוד בתוך כלי קטן המכיל קב, אלא שלשון רש"י לפי זה אינו כסדר, דהיה צריך לומר גמל גדול מרקד בד' רגליו בתוך קב קטן וכו', על כן נראה שפירוש האימרה הזו היא הכוונה לריקוד ומעשה לולינות, כלומר הגמל נתמך בקביים וכך רוקד,וכפי שמצאנו איזכור נוסף ברש"י לצירוף המילים קב קטן ורגלים ברש"י במסכת חגיגה (דף ג ע"א) ד"ה פרט לבעלי קבין. כשחתכו רגליהם נתנו קב קטן בסוף שוקו ונותנים בו מוכין וסומך סוף שוקו עליו:
וכך נסביר בדברי רש"י - גמל גדול מרקד בתוך קב קטן ב[כל אחד מ]ארבע רגליו, הגמל הגדול רוקד על הקביים הקטנים הסומכים את ארבע רגליו, ובלשון גוזמא אמרו, שללא סמיכת הקביים יקשה על הגמל הגדול לרקוד, כך גם כאן אמרו לו שהחידוש הגדול שאמר חייב לקבל סמיכה וחיזוק ולו רק שיתן לו את ביתו.
אמנם לכאורה יש לדקדק בלשון רש"י שהיה צ"ל גמל גדול מרקד על קב קטן ולא בתוך, אבל אפשר שהוא על פי דברי רש"י במסכת ערכין (דף יט ע"ב) פרט לבעלי קבין. מי שנחתך רגלו בפרק ראשון סמוך לשוקו וחוקק קב מקבל כתיתין ונותן שוקו לתוכה וקורין אשקנצ''א שפטור מן הראיה דאין לו רגל אלמא לא מיקרי רגל אלא עד פרק א' שקורין קביל''א: ולפי דבריו אלו משמע שהרגל ניתנת בתוך הקב ולא עליו.
