|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ואי לא, ליבלע תחלי חיוורתא – שחליים תרבותיים
"מאי יועזר? פותנק. למאי אכלי לה? לארקתא. במאי אכלי לה בשבע תמרי חיוורתא. ממאי הויא? מאומצא ומיא אליבא ריקנא ומבישרא שמנא אליבא ריקנא, ומבישרא דתורא אליבא ריקנא, מאמגוזא אליבא ריקנא, ומגירי דרוביא אליבא ריקנא ומשתי מיא אבתריה. ואי לא, ליבלע תחלי חיוורתא וכו'" (שבת, קט ע"ב).פירוש: שנינו במשנה: אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת הירק יוֹעֶזֶר. ושואלים: מַאי [מה הוא] יוֹעֶזֶר? ואומרים: הוא הירק הקרוי פּוֹתְנַק. לְמַאי אָכְלִי לָהּ [לשם מה אוכלים אותו] לְאַרְקְתָא [להתרפא מתולעי הכבד]. בְּמַאי אָכְלִי לָהּ [במה אוכלים אותו] עם שֶׁבַע תַּמְרִי חִיוָּורְתָא [תמרים לבנות]. מִמַּאי הָוְיָא [ממה היא, מחלה זו נהיית, באה] מִאוּמְצָא וּמַיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא [מאכילת בשר נא ומים על לב קיבה ריקה], וּמִבִּישְׂרָא שַׁמְנָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא דְּתוֹרָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא [ומבשר שמן על לב קיבה ריקה], מִאַמְגּוּזָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא [ומאגוז על לב קיבה ריקה], וּמִגִּירֵי דְּרוּבִּיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא וּמִשְׁתִּי מַיָּא אַבַּתְרֵיהּ [ומאכילת ענפי תלתן על לב קיבה ריקה ושתית מים אחריו]. וְאִי [ואם] היו לו תולעי כבד ולֹא היה בידו יועזר, או שהיו בידו ואכלם ולא הועילו לִיבְלַע תַּחְלֵי חִיוָּורְתָא [שיבלע שחליים לבנות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
|
 |
 |
|
|
תמונה 3. שחליים עדינים - פרחים ופירות צילם: דרור מלמד |
תמונה 4. שחליים עדינים - פירות |
תמונה 5. נבטי שחליים תרבותיים צילם: Rainer Zenz
(1) פירוש: אם רצונו לאיפתוחי [לפתוח] את הבועות שתצא הליחה לינפח ליה חבריה תחלי חיורתא בגילא דחיטתא [שיכניס לו חבירו בגרונו שחליים לבנים בקש של חיטה].
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) פירוש: הַשַּׁחֲלַיִם מעין גרגירים ששוחקים אותם ועושים מהם משקה או תבשיל אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּילּוּי, וּבְנֵי גוֹלָה נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר. ומעירים: וְלֹא אֲמַרַן [אמרנו] דבר זה אֶלָּא בזמן דְּלֵית בְּהוּ חַלָּא [שאין בהם חומץ], אֲבָל אִית בְּהוּ חַלָּא [אם יש בהם חומץ] מִיגְרֵי בְּהוּ [מתגרה בהם] ואינם שותים ממנו.
(4) פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אָחִי, הָנֵי תַּחְלֵי [אותם שחלים הגדלים בתוך הפשתה] אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גֵּזֶל, שמותר לתלוש ולקחת מהן, שבסופו של דבר הריהו כמנכש את השדה, אבל אם עוֹמְדוֹת עַל גְּבוּלִין יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גֵּזֶל, שמן הסתם זרעום הבעלים בשולי השדה, כדי שיהיו להם גם מעט שחלים. וְאִם הוּקְּשׁוּ לְזֶרַע, שכבר גדלו השחלים עד שהתקשו ויש בהם זרע אֲפִילּוּ היו דְּבֵי כִּתָּנָא נַמִי [בתוך הפשתן גם כן] יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גֵּזֶל. מַאי טַעְמָא [מה טעם] הדבר? מַאי דְּאַפְסִיד [מה שהפסידו, גרמו הפסד] כבר אַפְסִיד [הפסידו] והזיקו לגידול הפשתן, ואם ליקטם עכשיו אינו מועיל לשדה ורק לוקח דבר מבעליו.
(5) פירוש: חַרְדָּל שֶׁלָּשׁוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר הריהו מְמַחוֹ בֵּין בַּיָּד בֵּין בַּכְּלִי וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ. וכשהוא ממחה לֹא יִטְרוֹף בחוזק וכדרך אומנות, אֶלָּא מְעָרֵב אותו בנחת. שַׁחֲלַיִים (מין ירק) שֶׁשְּׁחָקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן וָחוֹמֶץ, וּמַמְשִׁיךְ (מכניס) לְתוֹכָן אַמִיתָא. וְלֹא יִטְרוֹף אֶלָּא מְעָרֵב ... ושואלים: מַאי [מהי] אַמִיתָא? ומשיבים: היא נִינְיָיא (נענע, מנתה). אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] כי הַאי [זו] הנִינְיָיא הריהי מַעַלְּיָא לְתַחֲלֵי [מעולה, יפה, לשחליים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.