סקר
איך הלימוד שלך בתקופת המלחמה בדרום?






 

סבלנות / רפי זברגר

יבמות לה ע''ב
 

הקדמה 

נלמד את המשנה בתחילת פרק רביעי. משנה זו עוסקת בספק אם יש זרע לאח המת או לא. אם אין זרע ליבמה, גזרו חכמים להמתין שלושה חודשים עד לביצוע ייבום או חליצה, שמא היבמה מעוברת מהאח המת, ואינה חייבת בייבום, וכמובן שאז היא אסורה ליבם משום אשת אח.
נזכיר מספר הלכות נוספות להבנת המשנה:
• אם יבם חלץ ליבמתו (למרות שהאשה מבצעת את פעולת החליצה, מכיוון שנדרשת גם כוונת החולץ, ניתן לייחס את המעשה גם אליו), הוא נאסר בקרובותיה מגזירת חכמים, בדומה לאיסור קרובות גרושה, וכן היא נאסרת בקרובותיו.
• כמו כן, פסלו חכמים את החלוצה לכהן, בדומה לאיסור גרושה לכהן.
• העובר עבירה בשוגג, שהעובר עליה במזיד מתחייב כרת, הרי הוא (העובר בשוגג) מתחייב להביא קרבן חטאת.
• הבא על אחת מאיסורי כרת לשם ייבום - אין הייבום חל והאשה אינה מוגדרת כאשתו. משכך - חייב להוציאה ללא גט.
• העובר בשוגג על עבירה שמתחייבים עליה במזיד כרת - מתחייב בקרבן חטאת.
• אם יש ספק אם עבר על עבירה המחייבת קרבן חטאת (כמו בסעיף הקודם) - חייבים להביא קרבן אשם תלוי.
 

הנושא

החולץ ליבמתו, ונמצאת מעוברת וילדה, בזמן שהוולד של קיימא - הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה,
אם בכל אופן חלץ היבם בתקופה זו של שלושה חודשים לאחר מות האח, ונמצאת אשת המת מעוברת ובסופו של דבר ילדה ילד ''בר קיימא'', הנחשב לזרעו של המת, הרי שהתברר בדיעבד כי היא אינה זקוקה לייבום או חליצה.
במקרה זה מעשה החליצה שנעשה כבר כאילו לא היה ואינו תקף, ואף לא מכיל את האיסורים הרגילים של מעשה חליצה. לכן מותר ליבם לשאת את קרובות אשת אחיו המת, והיא גם מותרת בקרובותיו בניגוד לדין חליצה רגילה. כמו כן, אין היא פסולה לכהונה, שכן כאמור אינה מוגדרת כחלוצה כלל וכלל.
אין הולד של קיימא - הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה.
אך אם הוולד היה נפל ואינו מוגדר כזרע של האח המת, אז מתברר שמעשה החליצה היה תקין ותקף. במקרה זה מכילים את הדינים הרגילים של חלוצה: החולץ אסור בקרובות חלוצתו, החלוצה אסורה בקרובותיו ונפסלת להינשא לכהן.
הכונס את יבמתו, ונמצאת מעוברת וילדה, בזמן שהוולד של קיימא - יוציא, וחייבין בקרבן,
אם היבם עבר על תקנת חכמים ואף ייבם את יבמתו בתוך שלושה חודשים ממותו של אחיו, יש לחלק בין שלושה מקרים. המקרה הראשון כאשר מתברר שהיא הייתה הרה ונולד וולד בר קיימא, המפקיע מאשת המת דין ייבום וחליצה, הרי שמתברר שהייבום היה באיסור מוחלט של ''אשת אח שלא במקום מצווה'', ולכן הוא חייב להוציאה ללא גט, ושניהם חייבים להביא קרבן חטאת, כיוון שהם חטאו בשוגג בעבירה שחייבים על זדונה כרת.
ואם אין ולד של קיימא - יקיים.
המקרה השני שהיא הייתה מעוברת אך ילדה נפל שאינו מוגדר כזרע, הרי מתברר למפרע כי הייבום היה מותר, ולכן יכולה להישאר אצל היבם, ולא חייב להוציאה.
ספק בן תשעה לראשון, ספק בן שבעה לאחרון - יוציא, והולד כשר, וחייבין באשם תלוי.
מקרה שלישי בדין כונס את יבמתו בתוך שלושה חודשים הוא מקרה הספק. היבמה ילדה שבעה חודשים לאחר הייבום שנעשה חודשיים לאחר מות האח. במקרה זה יש להסתפק האם הוולד הוא של המת ונולד בחודש התשיעי, או שמא הוא מהיבם ונולד בחודש השביעי. כיוון שיש כאן ספק ביאת איסור כרת, הוא חייב להוציאה, אך הפעם עם גט, שמא הוולד הוא לא של המת, והייבום היה כשר והיא אשתו לכל דבר המחויבת בגט. במקביל יש להביא גם קרבן אשם תלוי, מספק שמא עברו בשוגג על עבירה חמורה (אשת אח) המחייבת כרת במזיד. 
 

מהו המסר

ההלכה העומדת מאחורי כל הדינים של המשנה הוא החיוב בהמתנה. המתנה במשך שלושה חודשים מיום מותו של הבעל, עד לשעת הייבום או החליצה. דין זה מוכר לא רק ביבמה אלא אף אם אדם מבקש לשאת אשה שמת בעלה והיא אינה מתחייבת בייבום, מוטל עליהם להמתין שלושה חודשים לפחות מיום מיתת הבעל, כדי שאם הייתה מעוברת, נדע לייחס את העובר לאביו האמיתי.
המתנה זו הינה ''המתנה הלכתית'' המחויבת מכוח הספק בייחוס העובר שיוולד. אך נראה שניתן ללמוד מכך מסר רחב יותר לחיים של המתנה במצבים רבים. ניתן מספר דוגמאות:
מאוד קשה לרוב האנשים לשמוע את הזולת עד סוף דבריו ורק אחר כך להתייחס ולהשיב. אין לנו סבלנות להמתין ולשמוע עד הסוף, אלא אנו מתפרצים תוך כדי הדברים ומגיבים. נשתדל ''לעבוד על עצמנו'' - להמתין בסבלנות ואז להגיב.
היחס לאחר והשונה גם קשור לסבלנות, ואולי יותר לסובלנות אשר בעצם גם נובעת מחוסר סבלנות.
''אין לנו סבלנות'' לראות, להיפגש, להכיר ולהתמודד עם אנשים בעלי מוגבלויות כאלה ואחרות. גם בנקודה זו, ''יש עבודה'' וניתן לשפר את היחס העקרוני, ולאחר מכן גם את היחס המעשי כלפי אנשים כאלו.
כבוד לזולת, יהא אשר יהא, מלמד על סבלנות וסובלנות רבה. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר