סקר
מסכת בבא קמא:





 

המיוחד שביהודי / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

יבמות סא ע"א


ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.

אנחנו העם הנבחר, קיבלנו את התורה, וזאת עובדה. אבל למה לשלול את מציאותם של האחרים? למה לומר על מי שאינם יהודים שאינם קרויים אדם ורק אנחנו קרויים אדם?

תשובה מיוחדת, אבל יותר מכך – מחייבת, מביא רבי ישראל מגרודזינסק (בינת ישראל, תזריע ד"ה במד"ר תזריע) בשמו של מורנו הגדול הבעל שם טוב הקדוש.

הוא מסביר כי המילה "אדם" מורכבת משני חלקים: א', ודם.

הדם הוא המרכיב שמחיה ומחזיק את גופו של האדם, עד כדי כך שהתורה קובעת (דברים יב, כג) "כי הדם הוא הנפש", והסיבה לזה היא משום שהמקום שבו שורה נפשו החיונית של האדם, אותה נפש שנותנת לו את כח החיים הבסיסי כמו לכל בעלי החיים, נמצאת בדם.

אם נרחיב את עניינו של הדם מעבר לאותו נוזל פיזי שמכיל פלזמה ותאים, הרי שהדם כמושג מייצג את כל מה שאנחנו צריכים בכדי לחיות: אוכל, שתיה, שינה ועוד.

אלא שליהודי יש אלמנט נוסף שמצטרף ל"דם" שלו, והוא האל"ף, שמרמז על "אלופו של עולם", כינוי שמתייחס לקב"ה כמי שהוא הכוח היחידי שקיים בעולם, ואין עוד מלבדו.

זאת אומרת, שמהותו של יהודי היא למצוא את האל"ף בדם, היינו למצוא את המקום של הקדושה גם בדברים שנראים כביכול כבסיסיים ופשוטים, כך שגם הם יבטאו בחייו של היהודי את קיומו של הקב"ה.

אוכלים? לא רק בשביל לחיות, לא רק בשביל הדם, אלא בשביל אלופו של עולם, לעשות את רצונו, ולבצע את משימת חיינו בקדושה ובטהרה.

כך שאם נתבונן במאמר חז"ל זה כעת, נגלה שאנחנו קרויים אדם, וזה מחייב. מאוד. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר