סקר
מסכת בבא קמא:





 

למה לא להרבות בגזרות?

הרב דב קדרון

יבמות כא ע"א

  

מהפסוק (ויקרא יח, ל): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" לומד רב כהנא שיש מצווה מן התורה לגזור גזירות מדרבנן, כדי שאנשים לא יבואו לעבור על דברי התורה עצמה – "עשו משמרת למשמרתי". עיקרון נוסף שנלמד מהפסוק הזה הוא שמותר לגזור גזירה אחת, אבל אסור לגזור גזירה לגזירה "ולא משמרת למשמרת".

מדוע אסור להרבות בגזירות חכמים?

המהר"ל מפראג (באר הגולה, באר א, מובא בלקט ביאורי אגדות) מסביר שכל דבר חשוב שקיים בעולם צריך שמירה. כך הוא באיברי גופו של אדם, פירות, ירקות, וכל מה שקיים בטבע – יש לכל דבר את השומר שלו, כפי שסידר הקב"ה בחכמתו שיישמר מנזק. ומובן שמצוות התורה גם הן צריכות שמירה יתירה, שהרי יצר לב האדם רע מנעוריו, ויש חשש שללא שמירה יתקלקלו סדרי התורה והמצוות.

הכלל ההגיוני הוא שהדבר שצריך שמירה הוא העיקר, והשומר הוא הטפל. וכמו שאצל איברי גוף האדם אין ראוי שיהיה שומר לשומר שלהם, מפני שהשומר שהוא בעצמו טפל לא שייך שיהיה עוד דבר שנטפל אליו, כך גם לגבי מצוות התורה – צריך שתהיה הבחנה ברורה בין הטפל ובין העיקר, כלומר בין המצוות דאורייתא, שהן העיקר לבין הגזירות של חכמים, שהן הטפל, ולא שייך שיהיה טפל נוסף לגזירות חז"ל, ומשום כך הכלל הוא: שאין גוזרים גזירה לגזירה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר