הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יבמות כד ע"ב
תלמוד בבלי יבמות כד, ב:
"אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש, וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים, לשום עבדי שלמה - אינן גרים, דברי ר' נחמיה; שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות, ואחד גירי חלומות, ואחד גירי מרדכי ואסתר - אינן גרים, עד שיתגיירו בזמן הזה; בזמן הזה ס"ד? אלא אימא: כבזמן הזה! הא איתמר עלה, א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר כולם גרים הם. אי הכי, לכתחלה נמי! משום דרב אסי, דאמר רב אסי: הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים וגו'. ת"ר: אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה. א"ר אליעזר, מאי קרא? הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול, אבל אידך לא".
מסקנת הבבלי היא שלכתחילה אין מקבלים גרים שישנה סיבה צדדית למעשה הגיור שלהם. בדיעבד הגיור תופש (ישנה דעה חולקת)
לעומת זאת התלמוד הירושלמי אמנם גם הוא מביא דעה שגרים כאלו לא מקבלים אותם, אולם הלכה למעשה פוסק הירושלמי שמקבלים אותם לכתחילה וצריך לקב אותם. הרב גורן (שנה בשנה תשנ"ו) מסביר שהירושלמי מעודד יותר גיור גם אם הסיבות הראשוניות הם לא לשם שמים, כיוון שעצם מציאות הגר בסביבה יהודית מסתבר שתשפיע עליו לטובה.
על כל פנים מהמקור של התלמוד הירושלמי ניתן ללמוד שבמקרה של גיור לשם שמים אסור לשכוח שהגר צריך תמיכה. חייבים להתייחס לגר בחיבה – קירוב פנים.
תלמוד ירושלמי קידושין ד, א:
"המתגייר לשם אהבה וכן איש מפני אישה וכן אישה מפני איש וכן גירי שולחן מלכים וכן גירי אריות וכן גירי מרדכי ואסתר - אין מקבלין אותן. רב אמר: "הלכה - גרים הן, ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה, אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם".
