סקר
מסכת בבא קמא:





 

עשאום עובדי כוכבים גמורים / יבמות יז ע"א

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

 

הגמרא בסוגייתנו דנה באריכות בשאלה אם יש לחשוש שגוי שקידש בת ישראל קידושיו קידושין משום שהוא מבני עשרת השבטים. עיקר הדיון עוסק בשאלה המציאותית של גורל עשרת השבטים, אך בשלהי הסוגיה מגיעה הגמרא לנקודה עקרונית יותר:

"לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים, שנאמר 'בה' בגדו כי בנים זרים ילדו'".

דברים אלו של הגמרא מפתיעים ביותר. ככלל אנו מכירים את תהליך ההמרה ביהדות כתהליך חד-כיווני, כפי שאומרת הגמרא להלן (מז ע"ב) ביחס לגר שהתגייר ואחר כך חזר לסורו:

"טבל ועלה – הרי הוא כישראל לכל דבריו. למאי הלכתא? דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל, ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין".

כלומר, אפילו גר, וכל שכן ישראל גמור, אינו יכול להפקיע מעליו את יהדותו גם אם יחטא ויכפור בא-לוהי ישראל. לאור זאת קשה להבין את כוונת הגמרא באומרה ש"עשאום עובדי כוכבים גמורים".

יש מן המפרשים שלמדו מכאן שבאמת קיימת נקודה מסוימת של אובדן זהות שבה פוקעת יהדותו של אדם. לפי הבנה זו, גר שחזר לסורו הוא אדם החוזר להרגליו הרעים ולחטאיו, אך כאשר אדם מאבד לגמרי כל סימן היכר יהודי – אין הוא נחשב יהודי גם אם מבחינה גנטית ואתנית הוא יהודי. כך למשל עולה מדברי המהרש"ל (טז ע"ב):

"כשנוהג עצמו כעובד כוכבים הרי הוא כשאר עובד כוכבים, וכמעט שאין בהם דין ישראל".

כך הסביר גם הקרן אורה (יז ע"א) בדעת המהרש"ל:

"ואפשר דכל שנטמע בימים הקדמונים בין עובדי כוכבים היה דינו לגמרי כעובד כוכבים".

אומנם מלשון הגמרא "עשאום עובדי כוכבים" נראה יותר שמדובר כאן בסיפור אחר. נראה שהמוקד הוא בהחלטה של חכמי עם ישראל להפקיע את יהדותם של עשרת השבטים, החלטה שנבעה כנראה מן המצב חסר התקדים שבו כמות אדירה של יהודים איבדו לחלוטין את זהותם. כך עולה מדברי הריטב"א (טז ע"ב ד"ה גוי), וכן כתב גם הקרן אורה בסוגייתנו:

"ואפשר לומר דלענין קדושין קאמר דעשאום כעובדי כוכבים, דלענין זה הפקיעו הקדושין, אבל לשאר מילי לכאורה אי אפשר לעשות כעובד כוכבים, כיון שמן הדין ישראלים הם. אבל מלישנא דקרא דמייתי, 'כי בנים זרים ילדו', משמע דלכל מילי כעובד כוכבים שוינהו, ועל פי הנביאים ורוח הקודש נעשה זאת".

הקרן אורה מסתפק אם הוראת השעה הצטמצמה לענייני קידושין או לכל עניין, אך לפי שתי ההבנות מדובר בתקנת שעה שאיננה משקפת את היחס הכללי של ההלכה לישראל שחטא.

מהו מקור הכוח שהיה לחכמים להפקיע יהדות של יהודים? על כך ענה החתם סופר (על השולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ט):

"ונראה לפענ"ד שיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים".

מדברי החתם סופר עולה נקודה מהותית ביחס למושג הזהות היהודית: הגדרתו של אדם כיהודי איננה זהות אישית אלא זהות משפחתית-חברתית. ממילא, לעם ישראל יש כוח להתנער, במצבי קיצון, מחלקים מסוימים בו ולהגדיר אותם כגויים.

תגובות

  1. כא אדר ב תשפ"ב 12:11 כיום | עלי

    איננו יודעים כמה בני אדם בעולם שאינם נחשבים יהודים הינם בעצם יהודים אך אבותיהם התבוללו וכן איננו יודעים כמה מהיהודים בעולם הינם צאצאי גרים או גויים שבאו על בנות ישראל. כאשר כיום מנסים להעלות כל יהודי שרק אפשר למדינת ישראל צריך לזכור שהאחרונים אינם זכאים לנחלה בארץ ואם כן יש לשאול מה התועלת בעלייתם לארץ ?

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר