מתי יתאחדו מנהגי ישראל?

הרב דב קדרון

יבמות יד ע"ב

למרות שהיו מחלוקות קשות מאוד בענייני הלכה חמורים בין בית שמאי לבית הלל – "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך, שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: האמת והשלום אהבו".

כלומר: אחדות אינה בהכרח אחידות. כל קבוצה נהגה על פי דעתה, וכיבדה את הקבוצה השניה שנהגה אחרת.

בענייני הלכה, ובפרט בהלכות שחיטה, יש הבדלים ידועים בין עדות ישראל, ובשנת תרפ"ג (1923) פרסם מרן הרב קוק זצ"ל שיש לבני אשכנז להקפיד לקנות בשר שנשחט על פי מנהגי האשכנזים. חכמי התימנים ברחובות ובסביבה נפגעו מכך, וחשו שיש בכך זלזול בכשרות של השחיטה שלהם, וכדי לפייסם כתב להם הרב מכתב (מובא בלקט ביאורי אגדות), שבו הוא מסביר שאהבתם וכבודם חקוקים על לוח לבו, וכי הוא השתדל הרבה שיוכלו לבוא לארץ, אבל כל עדה צריכה לשמור על המנהגים וההוראות ההלכתיות המקובלים אצלה מדורי דורות, ומוסיף:

וכל זמן שלא בא ההסכם מכללות חכמי ישראל לאחד את ההוראות והמנהגים, אסור לכם ואסור לנו לזוז ממנהגי אבותינו, ומוכרחים אנחנו כל אחד לחזק את המסורת שלו, עם כל הכבוד שאנחנו רוחשים להמסורת וההוראות של העדות האחרות. ועל ידי השמירה שכל אחד שומר את מנהגיו ותקנותיו, יוכל לבוא במשך הזמן לאיחוד שלם וגמור.