המעשנים סיגריות הם פתאים?

הרב דב קדרון

יבמות יב ע"ב

בגמרא מובא הפסוק (תהלים קטז, ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'", שעליו נאמר (שבת קכט,ב), שכאשר הרבה אנשים עושים בתמימותם מעשה שיש בו קצת סכנה – הקב"ה שומר עליהם. לפני כארבעים שנה נחלקו הפוסקים האם ניתן לומר זאת גם לגבי עישון סיגריות. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אג"מ ח"ב סימן עו, וח"ה סימן לד) קיבל מידע שיש סכנה בעישון סיגריות, אבל לא החשיב זאת לסכנה ברורה, כי להבנתו רוב האנשים לא מסתכנים בכך, ויש רק מיעוט שהדבר הוא סכנה להם, ומאות מיליונים בעולם וגם גדולי תורה מעשנים, ולכן הוא סבר שאין אפשרות לומר שהעישון אסור, ואפילו ביום טוב מותר למי שמעשן, אבל הוא מסיים שבוודאי מן הראוי לכל אדם, ובפרט לבני תורה, שלא לעשן, מאחר שיש בזה חשש סכנה ואין שום תועלת וגם לא הנאה למי שלא התרגל לזה.

לעומת זאת בעל שו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סימן לט) קיבל מידע מד"ר שוסהיים זצ"ל שהעישון עלול ממש לקצר את החיים, והוא מזיק בצורה חמורה ביותר לגופו של המעשן וגם לגופם של האנשים הנמצאים בקרבת מעשן במקומות סגורים, כגון מקומות עבודה, אולמות, כלי רכב, וכדומה, הם נהפכים למעשנים פאסיביים, וזה עלול להביא אותם לנזקים בדרכי הנשימה, לשיעול, ואפילו לדלקת הסימפונות והריאות. לפיכך הוא פסק שלא רק שלא שייך לומר על המעשנים "שומר פתאים ה', אלא שיש להחיל על העישון את פסקו של הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש יא,ה): "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד על כך מכין אותו מכת מרדות".