"בלי עצות של דודים ודודות"
הרב דב קדרון
יבמות ה ע"ב
בגמרא ובפוסקים (המובאים ב"הלכה ברורה") נאמר שמי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה – אסור לו לציית לו, כי "כולכם חייבים בכבודי", גם האב חייב בכבוד המקום, ואסור לו לומר לבנו לעבור על דברי תורה, ואפילו לא לבטל מצווה דרבנן.
יש נערים שרוצים ללמוד תורה, אבל הוריהם מתנגדים לכך ומעוניינים שילמדו מקצוע שיש בו לכאורה יותר פרנסה. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (בשיחה לפרשת משפטים, מובא בלקט ביאורי אגדות) דיבר על הנושא הזה, ואמר שבוודאי שכיבוד אב ואם היא מצוה גדולה וחשובה, אבל אין פירושה שעבוד.
אין להורים שום זכות להכריח את בניהם ובנותיהם לעבור על דברי תורה או לגרום מיעוט תורה וביטול תורה. ביטול תורה לא פחות חמור מאכילת חזיר! וכמו שאסור לבן לשמוע לאביו אם אומר לו לאכול חזיר, כך אסור לו לשמוע לו אם אומר לו לא ללמוד תורה או למעט בעסק התורה.
הוא הסביר לנערים הצעירים שלפני קבלת התורה וסידורה בכל פרטיה ודקדוקיה, צריכה להיות הרגשה והכרה שאנחנו בני-חורין! ו"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" [אבות ו, ב]. צעירים שמתקבצים ללמוד בישיבה הינם בעלי דעה, ב"ה, ועל-כן מוטלת עלינו החובה לעסוק בתורה מספר שנים, ואנו חייבים זאת לישראל, לאורייתא ולקודשא בריך הוא.
לכן, הוא הסביר לאותם צעירים: אתם יכולים להיות חופשיים לעצמכם ללכת על פי נטיותיכם האידיאליסטיות, ולברר דרך חייכם בלי עצות של דודים ודודות.
