טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
יצר הרע דומה לזבוב, ויושב בין שני מפתחי הלב – זבוב הבית
"אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב, ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. ושמואל אמר: כמין חטה הוא דומה, שנאמר לפתח חטאת רבץ" (ברכות, סא ע"א).
שם עברי: זבוב הבית שם באנגלית: Housefly שם מדעי: Musca domestica
הנושא המרכזי: במה דומים הזבובים ליצר הרע?
לריכוז המאמרים שנכתבו על זבוב הבית הקש/י כאן.
כמעט ולא היה מפרש סוגייתנו שלא עסק בשאלה במה דומה היצר הרע לזבוב. מפירושים אלו נוכל ללמוד לא רק על מאפייניו של היצר הרע אלא גם אלו של הזבוב. המקור העיקרי קשור לפסוק שעליו התבססו דברי רב: "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח" (קהלת, י א'). כוונת הדברים על פי המהרש"א בחידושי אגדות (שם): "יצה"ר דומה לזבוב כו'. שהוא בריה קטנה וחלש ומבאיש דבר חשוב שמן רוקח כן הוא היצה"ר כמו שכתוב בתחלה דומה לחוט כו' קאמר דיושב בין ב' מפתחי הלב כדלקמן לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו וכו'". האלשיך מתייחס למשיכתם של הזבובים לפריטי מזון מתוקים:
"זבובי מות וכו'. משיב שלמה ואומר, הלא אמרתי כי טובה חכמת היצר הטוב מכלי קרב היצר הרע הם המשחיתים אשר נעשו בעבירות הבאים לעוזרו להחטיא. ומי יתן ולא היו רק כלי קרב, אך הנני רואה כי גדול כח היצר הרע, שאת זבובי המות הם המשחיתים הנעשים בעונות זמה וכל עונות מתק תאוה, שעל כן נקראים זבובים שהולכים אחר כל מתוק, כן אלה מחטיאי אדם בדבר עריבות זמה ודומה לה מעין מה שנתהוו מהם שהם גורמי המות כנודע, כי על כן נקראו זבובי מות וכו'".
בביאורי מהר"ל אנו מוצאים קו דמיון נוסף: "... פי' זה, כי היצר הרע דומה לזבוב, כי הזבוב הוא דבר מאוס ונפסד, אין לו קיום, ואין דבר שהוא נפסד מהר כמו הזבוב. ולכך אמר כי היצר הרע שהוא כח התאוה, שהוא מתאוה לדברים פחותים, דומה לזבוב, ואין דבר מאוס כמו הזבוב וכו'. הרב י. א. לנדא בספר "לשמוע בלימודים" כתב: "תכונת הזבוב שהוא שוכן תמיד במקום הטינופת ... וקאמר רב דכאשר רואה שיש באדם מדות רעות ומגונות אז הוא בא ומחטיאו דיש בו תכונת הזבוב ששוכן במקום הטינופת וכו'". הרב מ. צבי בספר "אור יקרות" משווה בין מגוון מיני הזבובים החיים בבתי גידול שונים ליצר הרע המסית בני אדם מסוגים שונים.
הרב ש. א לונטשיץ (1545-1619) הסביר בספרו "עוללות אפרים (ח"ב סוף מאמר קפ"ב עמ' כז) את הקשר בין הזבוב והיצר הרע אגב הסבר מעניין לפסוק "לפתח חטאת רובץ":
"... על דבר שנאמר לפתח חטאת רובץ רצה לומר במקום שימצא היצר הרע פתח פתוח ומקור נפתח לחטאת ולנידה שם ירבץ: ומטעם זה המשילו רז"ל היצר הרע לזבוב שאין בה כח ולעשות נקב בבשר שלם זולת במקום מכה שכבר הבשר פתוח שם ירבץ להרחיב מקום המכה. כך היצר הרע אינו יכול להטות מני דרך האדם הישר והצדיק שאין בו שום מכה ולא הלך כלל אחר תאותיו וכו'".
מפרשים רבים ציינו את נטייתו של הזבוב לחזור להטריד פעמים רבות גם לאחר שמגרשים אותו. למשל בספר "למנצח לדוד" (ברכות) שכתב הרב ד. פארדו (1718 – 1790) אנו מוצאים: "אמר רב יצר הרע דומה לזבוב. כשם שהזבוב מבריחין אותו וחוזר מבריחין אותו וחוזר, כך יצר הרע, וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכו'". הרב אהרון פרלוב בספרו "מרגליות הש"ס" מתאר באופן ציורי את התכונה הזאת של הזבוב:
"ישנם בעלי חיים שיש להם בושה או פחד, כשמבריחים אותם או מאיימים עליהם, מיד הם בורחים ומתיראים לשוב. אולם יש בעל חי שאין לו בושה ופחד כלל, אפילו אם תאיים עליו ותבריחנו מאה פעמים, יעיז פניו לשוב אליך שוב, וזו היא הזבוב. וכ"כ היא מטרדת לפעמים את האדם ואיננה נותנת לו מנוח, עד שמניסה מעל חוטמו ובאה ועומדת על מצחו, מבריחה משם וחוזרת חלילה, וכה האדם מתאבק עמה. ואפילו אם הוא מחליף את מקומו יש שהיא הולכת אחריו כמו להרעימו".
הרב ש. ד פרידמן בספר "שדה צופים" משווה בין התנהגות הזבוב והיצר הרע. בתנאי קור הזבוב לא פעיל ונראה כמת אך כאשר האוויר מתחמם הוא יוצא לפעילות(1). באופן דומה גם כאשר האדם חש שהתגבר על היצר הרע הוא עלול להתעורר מאוחר יותר. מ. איזרעאל בספר "ילקוט המאירי" הסביר שהדמיון הוא בכך שהזבובים מעבירים מחלות מאדם לאדם ואילו היצר הרע "מדביק ומעביר את רשעות הרשע בשכנו הקרוב אליו" על משקל "אוי לרשע ואוי לשכנו על ידי שלומד מדרכיו הרעים". יש להוסיף לדבריו את דברי רבי יוחנן במסכת כתובות (עז ע"ב): "מכריז רבי יוחנן: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן". מפרש שם רש"י: "הזהרו מזבובי בעלי ראתן - זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר". הוסיף הרב איזראעל מדברי מורו הרב בעל "לחם שלמה" שבניגוד לשרצים אחרים הנמצאים במקומות טינופת בלבד הרי שהזבוב מגיע גם "להיכלי המלכים ועולה על שולחנם". כך גם היצר הרע פוגע גם באנשים בעלי מעלה.
(1) הזבוב שייך לקבוצת בעלי החיים הנקראים "משני חום" (פוֹיקִילוֹתֶרְמִיים). בניגוד לעופות ויונקים שחום גופם מגיע מפעילות מטבולית פנימית הטמפרטורה של "משני החום" מגיעה בעיקרה מהסביבה. בטעות קבוצה זו נקראת בעלי "דם קר".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
