גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף שד מדור "עלי הדף"
מסכת חגיגה
דף ט ע"ב

השונה פרקו מאה ואחד פעמים אינו שוכח במהרה - ונפק"מ להלכה

אמר ליה בר הי הי להלל, מאי דכתיב (מלאכי ג, יח) "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", היינו 'צדיק' היינו 'עובד אלקים', היינו 'רשע' היינו 'אשר לא עבדו', אמר ליה, 'עבדו ולא עבדו' - תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד, אמר ליה, ומשום חד זימנא קרי ליה 'לא עבדו' ("אע"פ ששניהן צדיקים לא עבדוהו בשוה, שזה עבדו יותר". רש"י), אמר ליה, אין, וכו' (ט, ב).

ידוע בזה ביאורו של ה'תניא' (פט"ו), כי "ההפרש בין 'עובד אלקים' ל'צדיק' הוא, ש'עובד' הוא לשון הוה, שהוא באמצע העבודה שהיא המלחמה עם היצה"ר להתגבר עליו, ולגרשו מהעיר קטנה שלא יתלבש באברי הגוף, שהוא באמת עבודה ועמל גדול להלחם בו תמיד... אבל הצדיק נקרא 'עבד ה'' בשם התואר כמו שם חכם או מלך, שכבר נעשה חכם או מלך, כך זה כבר עבד וגמר לגמרי עבודת המלחמה עם הרע עד כי ויגרשהו וילך לו ולבו חלל בקרבו". ובהמשך כותב: "ובזה יובן מה שאמרו בגמרא ד'עובד אלקים' היינו, מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד, ו'לא עבדו' היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד, והיינו משום שבימיהם היה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים, כדאיתא התם בגמרא משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא, ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי, מפני שהוא יותר מרגילותם, ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו, שקולה כנגד כולן, ועולה על גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא 'עובד אלקים', מפני שכדי לשנות טבע הרגילות צריך לעורר את האהבה לה'... לשלוט על הטבע שבחלל השמאלי... שזו נקרא גם כן עבודה להלחם עם הטבע... משא"כ כשאין לו מלחמה כלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו כלל", יעו"ש דבריו הק'.

ובענין דסוגיין מצינו במקורות רבים ששונה פרקו מאה פעמים ואחד סגולה היא לזכרון (ראה 'שער מאמרי רבותינו ז"ל' להאר"י ז"ל כאן; 'שער המצות' פר' ואתחנן; 'כלי יקר' פר' ואתחנן בפסוק פן תשכח; 'תורת חיים' סנהדרין צט:; 'אליה רבה' סי' רצט; 'עיון יעקב' כאן), ונביא בזה דבר המסתעף ונוגע להלכה ולמעשה, דהנה, נפסק בשו"ע (או"ח סי' קיד ס"ט): "אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת 'אתה גבור' עד 'מוריד הטל' צ' פעמים, כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם, ואינו צריך לחזור. הגה - וכן לדידן, אם אמר עד 'מכלכל חיים' בלא 'משיב הרוח ומוריד הגשם' שמזכירין בימות הגשמים, וכן אם אמר בשמיני עצרת צ' פעמים 'אתה גבור' עד 'מוריד הגשם', אם נסתפק אחרי כן אם הזכיר או לא, חזקה שהזכירו".

המקור לכך הוא בירושלמי (תענית פ"א ה"א) דאיתא שם: "תני, התפלל ואינו יודע מה הזכיר, אמר רבי יוחנן, כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר, מיכן והילך מה שצורך יזכיר". הביאו ה'טור' (שם) שאף מוסיף ומעיד: "והר"ם מרוטנבורק היה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת 'אתה גבור' צ' פעמים עד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום, ועכשיו אם היה מסופק אין צריך לחזור".

והעיר על כך הרמ"א ב'דרכי משה': "ויש להקשות, היכן למד הר"ם דצ' פעמים יועיל כמו ל' יום שאמר בירושלמי, דהרי בל' יום איכא יותר מצ' תפלות, דבשבתות שיש ביניהם מתפללים מוספים, ואם נאמר דבירושלמי לאו דוקא לענין הזכרה קאי, אלא קאי לענין שאלה (=בברכת 'ברך עלינו'), אם כן ל' יום אינן עולין צ' פעמים, דהא בשבתות אינן מתפללין רק שבע. ואפשר ליישב ולומר, דבירושלמי קאי אשתיהן, ולכך למד הר"ם דל' יום לאו דווקא קאמר, דאם כן בהזכרה הוה יותר מצ', ובשאלה הוי פחות מצ', ולכן סובר הר"ם ז"ל דנקט ל' יום, להורות על מנין התפלות שמתפללים כל יום שאין בהם מוסף, דהיינו צ' תפלות בשתיהן, וכן נראה לי". והיינו, כי בגלל הסתירה במנין התפלות בין התפלות שיש בהן שאלה להתפלות שיש בהן הזכרה בלבד, ועל כן הכריעו שהכוונה על מנין התפלות שמתפללים בכל יום, בלי תפלת מוספים, ובהן יש צ' פעמים הזכרות, וכבר תמה בזה המג"א (שם סקי"ב) שדוחק לומר כן.

ומפליא ה'חתם סופר' ומחדש בזה (בתשו' או"ח סי' כ): "נראה לי דדברי ר' יוחנן בנויים על מה דאמרינן בש"ס דילן בחגיגה ט' ע"ב 'אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד', וכן הוא מפורסם ומקובל שהשונה מאה פעמים ואחד לא במהרה הוא שוכח, וי"ל דהירושלמי קאי בפסח ובחו"ל שעושים ח' ימים, אף על גב דר' יוחנן באר"י הוה מכל מקום כך היה דרכו של ר' יוחנן לומר הלכה לפני תלמידים העומדים לפניו שהיו מחו"ל... וא"כ הוה שפיר מאה פעמים ואחד, הא כיצד: הרי בשלשים יום יש צ' תפלות שחרית מנחה ערבית, צא מהם ב' ערבית ושחרית דיום א' של פסח, משום שיום א' דפסח נחשב במנין שלושים יום, ואין מזכירין בו אלא ממוסף ואילך, הו"ל פ"ח פעמים, ושמונה מוספים דשמונה ימי הפסח שבחו"ל ועוד ג' מוספים של ג' שבתות שנשארו מאסרו חג דפסח עד ט"ו אייר, וב' תפילות מוספים דב' ימים ר"ח אייר הו"ל י"ג מוספים, צרף עם פ"ח הנ"ל עולה ק"א תפלות, ואם כן כיון שכבר הזכיר ק"א פעמים שוב אינו שוכח, עד שיחזור אח"כ בימות הגשמים ויזכיר ק"א פעמים 'הגשם'... א"כ בהזכרת גשמים לא סגי בשלשים יום, אלא צריך כל כך תפלות שיעלה לק"א פעמים, וכן הרוצה לעשות כהר"מ מרוטנבורג צריך לאומרו ק"א פעמים, ובהג"ה... כתב צ' פעמים, והוא שלא בדקדוק... וכן אני מורה ובא לכתחלה לאומרו מאה פעמים וא', אמנם בדיעבד מי שאמר רק תשעים פעמים, ושוב נסתפק אם אמר 'משיב הרוח' או לא, אין בידי לפסוק שיחזור ויתפלל נגד משמעות הש"ע ורמ"א, כיון שלא מצאתי לי חבר בדבר, ומ"מ נלע"ד שהניחו לי מקום משמים".