מהי התחלת הישועה במגילה?

הרב דב קדרון

חגיגה ז ע"א

בגמרא נאמר שאחת הסיבות שבגללן יש להביא קרבן עולה ברגל היא: "שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם", אין זה ראוי שבן אדם יאכל בשר וישמח בזמן שהמזבח יהא ריק.

ר' צדוק הכהן זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) כתב שזו גם אחת הסיבות שבגללה יש צורך בישועה ובבניין בית המקדש, שהוא מקום הקרבנות והנסכים.

הוא מוסיף ומבאר שלפי אחת הדעות במסכת מגילה, כל עניינה של מגילת אסתר מורה על העניין הזה של פנימיות צמיחת הישועה, כאשר התחלת הישועה הייתה בהריגת ושתי, שהייתה מצאצאיו של נבוכדנצר שהחריב את בית המקדש, והריגתה מורה על סיומו של הכוח שהחריב את בית המקדש, שינוי כיוון שיביא בסופו של דבר לבניינו מחדש. וזוהי הכוונה של רבי יונתן (מגילה י,ב) שכשהיה דורש בעניינה של המגילה היה פותח בפסוק (ישעיהו יד, כב): "וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה'", ודרש: "נכד – זו ושתי".

לכן כאשר התחילה הישועה באמירתו של אחשורוש להביא את ושתי, כתוב במגילת אסתר (א, י): "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן", וסתם "המלך" הוא מלכו של עולם, הקב"ה, שכביכול היה טוב לבו על התעוררות זכות הקרבנות והנסכים.