עונש חמור על עבירה קלה?
הרב דב קדרון
חגיגה ה ע"א
אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות.
מפרשים רבים (מובאים בלקט ביאורי אגדות) הסבירו איך ייתכן שאדם ייענש על עבירה קלה כמו על עבירה חמורה.
בספר מסילת ישרים (פרק ד) כתב: "שאין כונת המאמר שיהיה העונש על שתיהן אחד, כי הקב"ה אינו משלם אלא מדה כנגד מדה. אמנם הענין הוא, שלענין משקל המעשים כך עולות בכף הקלות כמו החמורות, כי לא ישכיחו החמורות את הקלות ולא יעלים הדיין עינו מהם כלל".
אבל מפרשים אחרים הסבירו שאכן יש מצבים שבהם מענישים בחומרה על עבירות קלות כמו על עבירות חמורות: הגרי"מ חרל"פ זצ"ל (מי מרום ח"ז) כתב שאין זה דבר קבוע שמענישים על עבירה קלה כמו על חמורה, אלא רק לפעמים יש צורך בזה, לפי מצב הדור, כמו שאמרו לגבי בית דין (סנהדרין מו,א) שמכים ועונשים שלא מן הדין, כאשר יש צורך בדבר.
ואילו הנצי"ב (העמק דבר במדבר טו,ל, הרחב דבר) כתב שהמצב שבו מענישים מן השמים בחומרה על עבירות קלות רמוז בסוף הפסוק שממנו למדו זאת (מלאכי ג, ה): "וְלֹא יְרֵאוּנִי", כי עונש על עבירה מורכב משני חלקים: העונש על עצם המעשה וגם העונש על המרידה במלכותו של הקב"ה, לכן כאשר אדם עובר עבירה כי קשה לו להתגבר על יצרו, אבל מכל מקום יש לו צער ויראת העונש אז אין זו מרידה במלכות והוא נענש רק לפי חומרת העבירה שעשה, ואם זו עבירה קלה – עונשו קל. אבל מי שעובר עבירה מתוך פריקת עול ובלי יראה הרי זו מרידה במלכות ועל כך מגיע לו עונש חמור בלי קשר לחומרת העבירה שעבר.
